עיר הירח

ומה לדורינו זה כי ידום

ויחריש. אין אומר ודברים.

כי עמקה שבעתיים ביננו התהום,

ועלינו להיות שבעתיים טמירים.

זמננו זה נושא דגל השנים,

מרדף האדמה כמעט ותם.

אבותינו הקימו ערים וגנים,

ואנחנו נקים מחדש את העם.

לנו הכוח בחוודת נעורינו,

בעיניים בורקות מצהל ובכי,

צו השעה מתחנן בפנינו

שנגשים את אותו "הסיכוי הנצחי".

מי שליבו בקרבו ער

ולא סוונר מאלפי מסכים;

הגיעה שעתינו להתחבר,

ולהפוך בשנית מזרים לאחים.