עיר הירח

מכאן צומחים כל השירים.

נפלאים כאבי הגדילה

המסוגלת להכיל ולו טיפה ממך

על כל גלי העצמי שלי,

מאושרים רגעי המאבק

להפתח אליך

כנגד כל הסיכויים

רק מכוח הבחירה,

ונוראים מעמקי הבדידות

כשאני רואה בך

אותי בלבד.

-

כאבי כחדר מראות:

לאן שאפנה אין מנוס

מעצמי. וגם ההפך:

כל השתקפויותי כלא.

הפתרון: אהבה.

אך כמו כוכב תרחק ממני,

ואילך לאורה בלבד.

משאלה

הלוואי תמציאי לי

כוח להתמיד.

אני כושלת על כל שעל,

נדקרת מכל דרדר,

בנחישות אינסופית

אשנה את עצמי.

בסוף אוהב.