עיר הירח

עורו נעורים!

זמן כה רב נרמסתם.

אמרו למבוגרים

שבשינה מאסתם.

אומרים: לנו העתיד,

לשכמותינו- אחרית אחריות.

אומרים שכל אשר היה תמיד

יחזור, ימשיך עוד להיות.

אך גם ההווה הוא לנו,

כי בידיים יש עוד כוח,

והמהפכה שלנו

היא תהליך ארוך ומאוד לא נוח.

העולם חסר-היגיון ותפל,

ובידינו- תבלינים.

אל תתנו להם להתפלפל

שכשגדלים אז מבינים.

ראו פניכם החרושות כקמט,

האש קפאה, שכחתם העלומים.

התנערו אחי מן התרדמת

והיהפכו חולמים.

[ת"א 2013]

בארץ קסם

קרן זהב נסוכה

על אצבעותייך,

וצריחי שלום ובדולח

זועקים קריאות חיים.

הרחובות הומים

כמו נשף,

האבנים תחת רגלייך

אומרות שירה.

יומיום עולה גבוה

מלאכים מחבקים

שולי חנויות,

ושמש חמה זוהרת

רסיסים חגים.

כאילו אנחנו תיירים כאן

כל הלילות למשוך בחבל,

אגלי זיעה לספוג בשרוולים

במין אנרכיה מפוארת

של כל אותם דברים גדולים.

למשוך בכח אמונה

באור גדול שבידינו,

לתחח אדמה

שיצמחו בה צעדינו.

למשוך, ועוד, מאמץ ויגיעה,

והליל ארוך מאוד ללא בוקר מציץ באופק.

והגוף כואב, וניגרת זיעה

והאוויר אוזל,

ועולה הדופק,

ועדיין כה ארוך וכה חשוך הליל.

עד שבקצה החבל השמש עולה-

גמול כל מאמצנו.

וקרן עוטפת כמו גאולה

את מפעל חיינו.

ובגבול תפארת החושך צולל;

עוד לילות רבים יבואו.

נוח בשמחה פועל,

ראה האור כי טוב הוא.