Time of my life

אלה היו אותם ימים, קור מקפיא בחוץ, גשם זלעפות

אותם ימים בהם היא ישבה מכונסת בעצמה

כמהה למישהו שיחבק אותה

ינשק אותה

יאהב אותה.

היא היתה לבד במן עולם משלה

יושבת ובוהה בעננים האפורים ובטיפות הענקיות.

מישהו פעם אמר לה שהיא שלו והוא שלה

הם בילו את חייהם יחד

הלכו למסעדות, סרטים, פארקים

ואז הוא עזב. בלי להגיד שלום.

אחרי שבועיים ראתה אותו עם מישהי אחרת

יושבים בבאר, צוחקים ונהנים

כמו שהוא נהנה פעם איתה.

היא גמעה את המשקה שלה בבת אחת

ויצאה משם בריצה

רטובה כליל הגיעה לדירה הקטנה שלה בקצה העיר

מיד נכנסה לאמבטיה חמה ולמיטה.

בבוקר עוד היו עיניה פקוחות, הפנים אטומות, הכרית רטובה

וכבר לא מאמינה באהבה.

לא יודעת מאיפה זה בא. באמת.