Forever Young

בימים העסוקים ההם תהיתי כל הזמן אם חוסר השקט חוסם לי את זמזום המחשבות, אך שמחתי על עוצמת העשייה.

ובימים האלה, בהם ניכר כי אני לא מעמיס על עצמי מעבר לנדרש, אולי אפילו מעלים עין מהעצלנות, זמזום המחשבות מגביר את רחשיו.

אבל הזמזום לא מתפתח הלאה למילים, לרעיונות, לתובנות שכל כך אהבתי לצלול לתוכן.

האם הסביבה שבה תליתי את כל תקוותי, הסביבה שנועדה לפתח, לשאול ולענות, מחביאה תחת צלה שמץ של ניוון ל'אני' תחת קידוש הקולקטיב?

אני עומד לשים דגש, מחדש, על הביקורתיות שלי, כלפי העיקר ולא כלפי הטפל.

אני עומד לשים דגש, מחדש, על הייצוגיות שלי, ולחזור להילחם בבינוניות המבעבעת ביומיום.

אני עומד לחזור ולעמוד, להזדקף ולשאוף אוויר שדורש עיכול כדי לרוות ממנו.

קדימה, בהצלחה.