המסע בעקבות האושר

וכמו שהבטחתי גם על נדב אני אספר.

***

את נדב עידו הכיר לפני קצת פחות משנה.. ובגלל אי הבנות כל אחד היה בטוח שהשני שונא אותו ולכן לא הם לא דיברו.. עד שלקראת פסח הוא ושכנה של עידו וחברה טובה שלו מגיל 3 (בואו נקרא לה ענבר) הפכו לזוג.

אז הם התחילו לדבר.

זה היה מאד לא נעים לשניהם לדבר כי כל אחד חשב שהשני שונא אותו.

אבל תוך פחות משבוע נדב סמך על עידו וסיפר לו פחות או יותר את הרוב אם לא הכל...

בתקופה ההיא רק אפרת ידעה... ואז עידו חש צורך לשתף גם את נדב.. הוא היה ממש לחוץ כי הוא חשב שכל הסטרייטים שונאים הומואים.. ולכן הוא היה מנסה להעלות את הנושא בשיחות בשביל לראות מה דעתו...

היום הגיע.

עידו החליט שהוא מספר לו.

עברו לו בראש הרבה מחשבות על איך שהוא הולך לאבד את נדב בתור חבר...

אבל כשהוא סיפר לו קרה הבלתי צפוי.

הוא לא קיבל אותו כהומו.. הוא גם לא התרחק... הוא פשוט לא האמין, חשב שהכל בדיחה אחת גדולה... וזה הפך את עידו למתוסכל מאד.. וככה במשך שבוע שלם עידו ניסה לגרום לו להאמין.. שבוע אחרי זה הוא אמר שהוא מאמין.. עד היום עידו לא זוכר בדיוק מה היה בשיחה איתו שבעצם נתן לו באותו יום לספר לזוהר (ראו פוסט קודם). אבל זה עזר... ומאז הם היו חברים טובים, אולי אפילו הכי טובים...

ואז, ביום האחרון ללימודים, ענבר נפרדה מנדב... ועידו שלא ידע מה לעשות בשביל לנחם אותו, השאיר לידידה אחרת את הטיפול.. שכן היא ידעה יותר טוב.. וככה יצא שעידו ונדב התרחקו גם כן...

אבל לאט לאט הכל חזר לקדמותו.. דבר שמשמח את עידו נורא.. למרות שנדב כנראה לא הבין...

***

נדב!

אני זוכר שאמרת שאתה מתבאס שלא היה לך כסף לקנות לי מתנה ליומולדת.. אבל רציתי שתדע שאתה נתת לי את המתנה הכי טובה בעולם...

היית החבר הראשון (הבן) שהיה לי מאז מה שקרה בכיתה ח'...(ראו פוסט ראשון)... בלעדיך לא הייתי כמו שאני היום וחשוב לי שתדע שאתה עדיין אחד מהחברים הטובים שלי (למרות שלפי מה שאמרת לי בזולה (מקלט) אתה מרגיש שאני לא חושב ככה) ואני מקווה שאחרי השיחה שהייתה עם זוהר נוכל להתקרב שוב ואני אוכל גם להוכיח לך את זה!

תודה על הכל!

עידו