בית ספר לחיים

כשהוא נפרד ממני, כחלק מנאום קטילת האופי שלי,

הוא אמר שאני "מחבקת את הבינוניות".

אני חושבת שהמשפט הזה יילך איתי כל החיים.

השבוע, כשקודמתי בעבודה להיות ראש משמרת,

נורא רציתי להתקשר לספר לו,

(וכמובן שלא עשיתי את זה

כי אין בינינו שום קשר מאז שהוא איתה..).

רציתי להראות לו שאני כן מתקדמת, וכן מוערכת.

רציתי גם קצת שיהיה גאה בי.

זה כ"כ עלוב שהוא עדיין בראש שלי בכלל.