בית ספר לחיים

חברה טובה שלי מהארץ,

אחת שהתנדנדה מאז ומתמיד בין גברים לנשים,

התקשרה אליי אתמול לספר לי

שהיא יוצאת כבר זמן מה עם בחורה,

ופעם ראשונה מזה שנים

(באמת שנים. לא סתם דרך לתאר הרבה זמן)

היא אמרה לי "אני מאושרת".

ההורים שלה לא יודעים.

אמא שלה תמות.

מאז שאני זוכרת אותנו

היא הייתה אומרת לה

לעשות דיאטה,

כי ככה היא לא תמצא חתן.

אחותה הגדולה,

נשואה פלוס אחד,

אמרה לה שהיא כועסת על גברים

וזאת הדרך שלה להוציא את הכעס.

לצאת עם בחורה.

כן, נורא הגיוני,

אני כועסת על גברים..

טוב אז יאללה, אני אהיה לסבית. לגיטימי!!!