בית ספר לחיים

חם לי בגוף וקר לי בתוך הלב.

אני שוכבת בספה, מתהפכת מצד לצד, מסננת כל צלצול בפלאפון

מנסה לקחת נשימות עמוקות אבל אין לי אויר לנשימה.

אני לא עושה כלום וזה הזמן הכי טוב למנוחה,

אבל אני לא מסוגלת לנוח ולו לשנייה אחת.

הכל מבלבל אותי, הכל מלחיץ אותי, הכל מעצבן אותי.

כולם מעצבנים אותי. בעיקר אני.

אין לי כוח לעצמי ואין לי כוח לאף אחד.

אני מסתובבת כמו זומבי

ותוהה מה לעשות עם עצמי.

עם היום שלי.

עם החיים שלי.

אני מחפשת עבודה ואין לי מושג מה בכלל אני רוצה לעשות.

אין לי מושג בכלל מה אני רוצה. בכלל. בכלום.

אוף,אין לי כוח אליי.