בית ספר לחיים

חגגתי 27 חורפים,

עם  25 חברים,

שתיתי 5 בירות,

ואפילו צ'ייסר 1.

הייתי מוקפת בכל כך הרבה אהבה.

ריחפתי מרוב שהרגשתי את האהבה הזאת באוויר.

אני אולי לא יודעת לאן החיים שלי הולכים,

ומרגישה לפעמים בורג קטנטן בעולם הגדול,

ואני אולי לא בטוחה תמיד שאני בכיוון הנכון,

,

אבל מה שבטוח זה שבבחירת חברים

אני יודעת לעשות את הבחירות הנכונות.

יודעת לבחור את האנשים שיחבקו ויצחיקו ויפרגנו,

האנשים שיאהבו אותי וידעו להגיד ולהראות את זה.

האנשים האלה שאני אוספת בכל התחנות בחיים שלי,

אלה שבזכותם אני עומדת על הרגליים

ובזכותם אני מחייכת.

היום יומולדת לי.

:-)

עברו 24 שנים מאז שהתחלתי את הסרט הזה שנקרא חיים.

איזה מוזר.

כמה פרקים התחלתי וסיימתי...

24...

כל כך גדולה, ובעצם כל כך קטנה.

יודעת כל כך הרבה, ובעצם לא יודעת כלום.

עברתי כל כך הרבה, ועוד לא עברתי חצי ממה שצופים לי החיים...

לכל מי שגרם לי להפוך למה ומי שאני היום, ביומולדת 24 שלי,

תודה על כל כך הרבה...

אני בנאדם אחר בזכות כל אחד מכם.

אני מרשה לעצמי לאחל לי מזל טוב,

ושהשנה של גיל 24 תביא איתה הרבה דברים טובים... אמן!

כמה חיכיתי ליום הזה,

רק בשביל להגיד לו את הדברים שיש לי בלב, ואין לי שום סיבה מספיק טובה להגיד אותם ככה סתם...

בוטן,

האיש שהמציא את האווזה (או לפחות את השם שלה)...

איפה להתחיל? מה לאחל? מה להגיד?פתאום עכשיו הכל מתבלגן לי בראש...

קצת מהתרגשות,קצת מפחד להגיד את הדברים הלא נכונים,

קצת מתקווה ליגוע לך בלב...

פחות משנה עברה.

מרגישה כאילו אנחנו מכירים הרבה יותר מזה. כאילו עברנו כל כך הרבה.

ובעצם- באמת עברנו.

כל כך הרבה טוב. כל כך הרבה רע.

כל כך הרבה בוטן היה לי, ולפעמים לא היה לי כלום...

הכרתי אותו.שתקנו בעיקר.

הכרנו קצת יותר. הלכתי אליו לבירה.

עבדנו ביחד, דיברנו מלא, גילינו חיבור שהדהים את שנינו.

איך הוא בא לי לחיים בכזה תזמון מעולה...

איך הוא הציל לי את המצב רוח מהכי נמוך שהיה- להכי גבוה שהכרתי.

שעות של שיחות, על עצמנו, על העבר, על העתיד, על משפחה,על אהבה, על שטויות..

כל ערב שהעברנו יחד- קיוויתי שהבוקר לא יגיע, כי היה לי תמיד עוד הרבה מה להגיד והרבה מה לשאול.

התקרבנו, התרחקנו,התקרבנו ושוב התרחקנו.

כעסנו, התווכחנו, שתקנו,אבל בעיקר אהבנו.

בוטן.

האיש שלא שותה קפה, שלא אוהב( /מפחד) כלבים,

שמת על חלבה ועל צימוקים,

שכל הבית שלו מלא שיכלולים,

שנותן לעצמו הרבה פחות קרדיט ממה שבאמת מגיע לו,

שזז באי נוחות בכל פעם שהוא מדבר על המשפחה שלו,

שנותן את כל כולו כשהוא אוהב,

שיהפוך עולמות בשביל מי שחשוב לו...

האיש שלימד אותי לשתות יין אדום ולאהוב את זה כל כך,

האיש שחינך אותי לא לישון עם גרביים כי זה לא בריא,

האיש שגרם לי להתמכר לקיצי,

האיש שהכריח אותי להתגבר על שנאת  כפות רגליים ואפילו גרם לי לאהוב את המגע בהן,

(פוט מסאז', כל 4 לחודש, שעה 16:00),

האיש שהקשיב לי כל כך הרבה,

האיש שלימד אותי לדבר (אבל באמת לדבר),

האיש שסירב לענות לי על מיילים כשזה בא על חשבון המילים,

האיש שמצחיק אותי בשטויות הקטנות שלו,

ולפעמים אפילו צוחק מהקטנות שלי...

האיש שהודעת אס.אמ.אס פשוטה שלו יכולה להעלות לי חיוך ענק על השפתיים,

האיש שמחקה אותי כל כך טוב (מנווול..),

והאיש שקורא אותי כמו ספר פתוח...

בוטן,

אמרת לי פעם שבוטנים ממכרים. אז אני מודה,כבר מזמן אני מכורה....

אני מאחלת לך כל כך הרבה אושר.

כל כך הרבה אהבה.

אני מאחלת לנו את מה שאתה איחלת לנו כבר לפני חצי שנה-

שלא ייפרדו דרכינו לעולם.

מזל טוב,

אל תפסיק לחייך לעולם,

אוהבת אותך כ ל  כ ך  הרבה,

אווזה.