כזאת אני.
כזאת שמרגישה שעוברת כל כך הרבה שינויים, ובשורה התחתונה נשארת אותו דבר.
כזאת אני.
כזאת שמחליטה החלטה ואחרי חמש דקות חושבת שאולי זאת בעצם הייתה טעות...
כזאת שמאבדת שליטה כשיש שוקולד בסביבה.
כזאת שכל הזמן חם לה.
כזאת אני, שמתלוננת שכולם מזניחים אותה
אבל לא מוצאת את הזמן לשיחות כמו פעם עם החברים הטובים.
כזאת שנורא רוצה לשמור על קשר אבל מסננת כל היום שיחות.
כזאת שנורא רוצה לצאת לפאב אבל עייפה מידי בשביל לזוז מהבית.
כזאת שמרגישה זקנה בגיל 26, למרות שאנשים חושבים שכרגע השתחררתי מהצבא.
כזאת אני.
שחולמת על עבודה מספקת ומאתגרת ולא נוקפת אצבע בכיוון.
כזאת שמפחדת מאנשים,
אבל עובדת כבר חצי שנה כדיילת קרקע וסופגת בהצלחה את העצבים של כל הישראלים.
כזאת שנשברת לפחות פעם בחודש ודואגת שהבוטן שלי יהיה שם לנגב לי את הדמעות.
כזאת שקשה לה לבטוח,
כזאת שקשה לה לשכוח.
כזאת שצריכה להבין שמקומו של העבר- הוא בעבר.
כזאת אני,
שלפעמים רוצה לארוז הכל וללכת לטייל בעולם. להיות בחופש גדול.
כזאת שלפעמים נורא צריכה את אבא ואמא.
כזאת שאין לה סבלנות לחכות שדברים יקרו, רוצה הכל כאן ועכשיו.
כזאת שמפחדת שהדברים הטובים שיש לה יגיעו לסופם.
כזאת שכל הזמן מחפשת.
שלפעמים נורא רוצה להרים ידיים.
כזאת אני, שתמיד רוצה לדעת מה יהיה.
ושיהיה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
