כֵּנוּת

טוב אז נדבר,

יום שישי אולי?

...

לא סתם ניגשתי אליך. ידעתי שזה עומד להיות טוב כבר מההתחלה.

אני יודע, במיוחד החיוך ההוא שלך. ואיך שהגבת למה שאמרתי... זה אפילו הפתיע אותי. אותי/ אתה מאמין? קשה להפתיע אותי.

בטח שחיים בקיבוץ זה דבר מוצלח, לא סתם כל הקרביים הכי קרביים מגיעים מהקיבוץ. זה החממה הכי חממה, אתה מרגיש שייך  בכל מקום, אתה מקבל ניסיון, מוצא עבודות בצ'יק.  אל תדאגי זו לא בעיה.

רק רגע..

כן בטח

זה..

למה?    מה?

טוב.

עצוב? אני עצוב? אני סתם אוכל סרטים אל תשים לב.

בטח לא שווה לבזבז על זה זמן.

..

ואוו 5 שנים באיזה חור בדרום, הייתי תולה את עצמי.

..

זה המקום הכי מוזר לנק' חן שראיתי בחיים שלי. יש לי חבר שקוראים לו חן אני מתערב איתך שהוא לא היה מתנגד לחליף אותה.

היא לא להשכרה במקרה?

*כשאני מסתכל עליה אני מרגיש שאני מביט במראה. מנסה להסתכל מהצד רק שהעיניים לא יפגשו, משחק תופסת במבט, צייד הופך ניצוד רק כדי לגנוב עוד שנייה אחת.

פגשתי אותה דווקא כשהייתי עם חברה שלי.

היי מתוקה.. מה נשמע?..  *נשיקה חמה על הלחי ומשם לפה**

*סוף סוף**