בלוג מלא מחשבות,
סיפורים ושירים. לא?
כבר מזמן שלא יצא
לי לזרוק לכם איזה עצם על החיים שלי.
אז מה קרה בחודש
האחרון? מה קרה בשבועיים שלא עידכנתי פה?
די הרבה כשאת הרוב
אני לא זוכר למען האמת.
ניתן לומר שירדתי
למחתרת או התחברתי לארגון שמאלני, ליברלי קיצוני אם להיות ספציפי.
http://salon-mazal.org/
נסעתי עם
חברי החדשים מהארגון לסופשבוע בכפר, ישוב של חקלאות אורגנית אם לבוא לידי דיוק.
התייבשתי שם בסדנאות משעממות של דינאמיקה קבוצתית, אכלתי אוכל
טבעוני ומה לא. תקשיבו לי, ארגונים פוליטיים רדיקלים צריכים לעשות את מה שהם
עושים הכי טוב: להפגין, לזרות אי סדר, ולהסיט אנשים שומרי חוק נגד המדינה בה הם
חיים. לדבר על רגשות ולזרוק אבנים על מקדונלדס בד"כ לא הולך טוב ביחד!
לא פחות ולא יותר
הדוד סאם בא לבקר הישר מאמריקה, או בגירסא הרוסית הדוד מישה.
הסביר לי למה אין
סיכוי שאני יסתדר לבד בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, התווכח על פוליטיקה, ושיטח
בפני את דעותיו הגזעניות לייט. הדבר היחיד שיצא לי מזה זה לא פחות ובטח לא יותר
טיפ בסך USD50.
מעבר לזה היו גם
הדברים הרגילים שביומיום.
ללמוד רוסית,
יוגה, פסיכומטרי, פיזיותרפיה, ניסיון החייאה על תחביב אסטרולוגי גוסס, ביקורים
בבית של סבתא והתענגות על הרעיון של לשלוח יד בנפשי :)
סתם... הייתי
חייב. אם לא פה אז איפה?
החודש יש גם הישג
לא קטן: וידוי הריגה להתמכרות ישנה למשחקי מחשב... המחיר של הרהורים נוסטלגיים על
זמנים של זילות גרגרנית.
ולכל מי שטעה אז
כן, אם הייתה לי האפשרות הייתי אז הייתי בוחר חיים אחרים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: