לאחרונה אני עסוקה בעיקר בחיפושי עבודה

כשזה אינטנסיבי זה יותר קשה מלהיות באיזשהו מקום עבודה

עבורי במיוחד היות ואני מתניידת בתחבורה ציבורית ואנחנו באמצע הקיץ החום והלחות מורגשים

10 דקות המתנה לאוטובוס זה לא כייף בכלל

ההורים שלי משתדלים לעזור עם הסעות לפחות עד לרכבת

מה שחוסך לי אוטובוס אחד

וכשאני חוזרת (בדר"כ מתל אביב) אני לוקחת אוטובוס שעוצר קרוב במקום לקחת רכבת ועוד אוטובוס

לגור בפריפריה זה בכלל לא חסכוני

מחירי התחבורה הציבורית פה לא זולים בכלל

ובאופן מפליא אין הנחות לסטודנטים על החופשי חודשי של החברות אוטובוסים פה

אני בכוונה אומרת חברות כי באיזור הזה עובדות החברות קונקס/ויולה, אגד וסופרבוס

גם אין הנחה ברכבת לחופשי חודשי של סטודנטים

ההנחה היחידה שיש היא בדן ואגד

האמת שעכשיו אני לא יודעת איזו הנחה יש אחרי הרפורמה בתחבורה הציבורית

אגב, הרפורמה

השינויים בקווי האוטובוסים ממש גרועים

אוטובוסים שהיו נוסעים בנתיב מסויים וכך יצרו תדירות צפופה ונגישות לאיזורים נדרשים (מרכזיים)

פשוט לא עוברים יותר במקומות האלה

זמן המתנה לאוטובוס 10 דקות ומעלה

ואה, הכרטיס נסיעה שטוב ל-90 דקות לא קיים אלא אם כן יש לכם כרטיסייה ברב קו

ומי שלא גר בגוש דן (כמוני) מין הסתם לא מחזיק כרטיסייה כזו

ואם הייתי גרה בגוש דן מין הסתם היה לי חופשי חודשי

בכל מקרה השיטה הזו עקומה

הדבר היחידי שטוב זה שנסיעות לערים מסויימות כמו פ"ת רשל"צ וחולון עכשיו זולות יותר

אבל מעבר לזה לא מצאתי הרבה דברים טובים

ויצא לי לאחרונה להשתמש הרבה בתחבורה הציבורית באיזורים האלה

יש לי ראיונות עבודה כל יום או כמעט כל יום בשבוע

זו תופעה כל כך מוזרה הראיונות האלה

חברות שאומרות שתקבל תשובה תוך שבוע שבועיים ולא מחזירות תשובה

אתם יודעים מה אפילו תשובה שלילית, אפשר לשלוח במייל, זה לא ביג דיל ויותר קל מאשר להתקשר

או כאלה שנזכרים בך אחרי חודש כדי לזמן אותך לראיון נוסף

בכלל כל עניין הראיונות המרובים האלה שלא נעשים באותו יום מעצבן משהו

תחשבו שלא משנה מה, הנסיעות האלה עולות כסף! ואנחנו המובטלים אין לנו מזה הרבה

הייתי בראיון ראשון במקום מסויים, ואחרי כמה ימים התקשרו כדי שאני אבוא לראיון שני מעכשיו לעכשיו

קודם כל זה בלתי אפשרי, שנית כבר היו לי ראיונות לאותו היום ככה שזה בכלל היה בלתי אפשרי

והבחורה שהתקשרה אלי כל כך התפלאה שאין לי זמן, אז הסברתי לה שאני בן אדם שיש לו סדר יום, ויש לי עוד ראיונות

ואני לא יכולה פשוט לבוא עכשיו, שתקבע איתי יומיים קדימה לפחות כדי שאני אוכל לתזמן בין הראיונות

חוץ מזה שאני חושבת שזה לא ממש מכובד להתקשר לבן אדם שיבוא לראיון מעכשיו לעכשיו

שום דבר לא מבטיח שיש לו זמן, אחרי הכל אני לא יושבת בבית מחכה להם שיתקשרו

הכי אני לא אוהבת את הראיונות ששואלים אותי בהן שאלות בנאליות

בכלל כל הראיונות הטכניים האלה משגעים אותי

זה שאני אזכור באיזו תיקייה נמצא קובץ מסויים

או איזו שורה כותבים לפני שמתקינים משהו

זה לא מה שהופך אותי לעובדת טובה

כל מי שסיים קורס של מייקרוסופט יודע את הדברים האלה בע"פ (כי בקורס משננים)

אבל אם הוא יתקל בתקלה ספק אם הוא יידע איך לפתור אותה

האמת שבמוח שלי יש מקום לדברים הרבה יותר חשובים מאשר לזכור בעל פה תפריטים ומקומות של קבצים

כשעובדים אחרי כמה זמן זוכרים לבד (כי חוזרים על אותם הדברים שוב ושוב).

אני מעדיפה שיתנו לי להתקין מחשב או שרת מאשר שישאלו אותי את השאלות האלה

אני בן אדם שעושה, לא מקשקש בשכל על מה אני יודעת ומה לא

הכי הורג אותי אלה ששואלים אותי "טוב על איזה נושא את רוצה שאני אשאל אותך?"

נו באמת, שאל אותי מה שאתה רוצה אם אני אדע אני אענה ואם לא אז לא

בכלל אני לא סובלת את התחקירים הטכניים האלה

זה שאני אזכור דברים בעל פה לא הופך אותי לעובדת טובה

ומה שאני לא יודעת אני יכולה ללמוד, עם כל הכבוד לא הייתי בתחום שלי אם לא הייתה לי יכולת למידה עצמית

ואה, כן אלה שלוקחים רק את האנשים שיש להם MCSE או MCITP (קורסים של מייקרוסופט)

כאילו שהתעודה הזו נותנת גושפנקא לזה שאתה עובד טוב

אתם יודעים כמה אנשים יש שסיימו את הקורסים האלה?

רוצים לדעת כמה מהם לא עובדים בתחום?

רוצים לדעת כמה מהם מצאו את עצמם אחרי שהם שילמו על קורס לא מעט כסף (18 אלף בג'ון ברייס) עובדים בשכר מינימום (או קצת מעל) בתמיכה טכנית בחברת אינטרנט?

ואלה שמרימים גבה שאני אומרת להם שאין לי את התעודות האלה

גם אם עכשיו הייתי רוצה לעשות רק את המבחנים זה עולה בסביבות 5 אלף ש"ח

חברים שלי שיש להם תעודות ישנות יותר, ומייקרוסופט רוצים שהם יחדשו, גם הם לא הולכים לחדש, זה עולה כסף

למה לבזבז 5000 ש"ח על חידוש תעודה?

חוץ מזה שרוב הידע בסופו של דבר מגיע מהעבודה עצמה

בקורסים מלמדים רק את הבסיס, by the book מה שנקרא, לא הרבה מעבר

ואגב חיפוש עבודה, העניין של ההמלצות

ניסיתי לתפוס את המנהלת בחברה האחרונה שעבדתי בה (שנתיים) כדי שתיתן לי המלצה

זה היה בלתי אפשרי, האמת בחודשים הראשונים (חצי שנה) אחרי שעזבתי שם התחננתי שתיתן לי המלצה כתובה

היא אמרה שהיא תשלח - ובכן לא דובים ולא יער

אי אפשר לסמוך על אנשים יותר

העבד עשה את שלו - העבד יכול ללכת

אמא שלי כל הזמן חופרת לי על זה שחברים שלי שעבדו איתי בחברה שנעלמה (פשטו את הרגל) מצאו עבודה

מטריקס (שאותו הכרתי שם) פוטר מהעבודה שלו אחרי 3 חודשים שהוא עבד שם

הוא סיפר לי על זה אתמול הייתי בשוק

הוא כל כך התלהב מהמקום עבודה וצורת העבודה, וההשקעה בעובדים

והוא, עם כל הידע הנרחב שלו, אפילו למד שם כמה דברים חדשים

וחבר נוסף, נקרא לו דולפין, הוא זה שהחלפתי אותו באותו מקום, אנחנו מכירים כמעט 10 שנים

הוא עובד במקום והחוזה שלו נגמר בספטמבר, והוא יודע שהוא לא יישאר שם

כשסיפרתי לאמא שלי את זה היא נאלמה דום

אחרי הכל זה לא חשוב רק למצוא עבודה, חשוב למצוא עבודה טובה ולהישאר בה

אחרי הכל היום כל עובד הוא עובד זמני, אין שום דבר שיגן עלייך מפני פיטורים

לפעמים אתה יקר לחברה שמעסיקה אותך, כמו מה שקרה למטריקס

היום חברות לא מוכנות לשלם הרבה על ידע

הן רוצות שתבוא עם כמה שיותר ידע ולשלם לך כמה שפחות

לפעמים אתה מתחיל לעבוד במקום עבודה ומגלה שמה שהבטיחו לך זה לא מה שאתה מקבל, והעבודה לא מה שחשבת

כמו במקרה של דולפין, שיודע שברגע שתסתיים ההתחייבות של המעסיק שלו (חצי שנה) הם יתנו לו ללכת

לא יפה בכלל העולם הזה של מחפשי העבודה

כל אחד הוא זמני, כל אחד הוא אירעי

שום דבר לא מגן עלייך מפני פיטורים

הדרישות בשמיים, השכר ברצפה

ממתי הפכנו למדינת עבדים?

ממתי?

והנה משפט שראיתי ומאוד הצחיק אותי:

מחשבים הם כאלה דרמתיים
can't find this page
קודם כל תירגע, בוא תנסה לחשוב איפה ראית אותו פעם אחרונה