זה אומר שאני צריכה לקום מוקדם בבוקר

לצאת מהמושב - שזה בעצם בעיה אחת גדולה כי אין פה תחבורה שתוציא החוצה

לנסוע אוטובוס - רכבת - אוטובוס

מה שמזכיר לי שאני חייבת לעשות רישיון נהיגה ולו לקצר את זמני הנסיעות האלה

(לצאת שעתיים לפני הזמן כדי להגיע בזמן נשמע לי מטורף)

כבר הספקתי לשנות את הזמנים האלה על ידי נסיעה עם מישהי מהמושב לתל אביב

מה שחוסך לי נסיעה באוטובוס וברכבת לפחות בהלוך

מתחילים ב9 בבוקר, מגיעים בדרך כלל הרבה לפני (סביבות 8 בבוקר)

מסיימים ב6 בערב, לפעמים קצת אחרי

אוטובוס, כדי להגיע לאוטובוס שייקח אותי כמה שיותר קרוב לבית

ולא, לנסוע ברכבת אחר הצהריים זה סיוט לשמו

ובכלל לעשות את המסלול של אוטובוס - רכבת - אוטובוס חזרה למושב

לוקח הרבה יותר זמן

ככה זה כשגרים בפריפריה

אמנם זה רק 20 דקות מתל אביב

אבל התחבורה הציבורית פה זוועתית (שלא לדבר על יקרה בטירוף)

ואוטובוס מהרכבת לעיר הכי קרובה למושב יוצא רק פעם בחצי שעה

ובדרך כלל יוצא לשרוף חצי שעה בציפייה לאותו אוטובוס

אז אני לוקחת אוטובוס מתל אביב לאותה עיר ויורדת בתחנה שהכי קרובה למושב

ומשם אמא שלי לוקחת אותי

לפחות מתל אביב יוצא אוטובוס כזה כל 15-20 דקות

הרבה פחות נורא

אני יכולה להגיד לכם שהיה לי סוג מסויים של התפשרות

5 חודשים הייתי בלי עבודה

בעצם גם כשעבדתי לא הפסקתי לחפש כי הגעתי לעבודות שלא רציתי להישאר בהן

מכל מיני סיבות שונות מאוד (יחס, מקצועיות, משכורת)

לפני שבוע הייתה לנו הרצאה בעבודה שהייתה קשורה למכירות (אחד המנכ"לים הרצה לנו)

והוא אמר שלכל אחד יש נקודת הרס

הוא אמר את זה כמובן בהקשר של מכירות, שסוכן מכירות צריך למצוא את הנקודה הזו, שאם הוא מגיע אליה בן אדם לא יוכל לסרב לו לקניה של מה שהוא מוכר.

אני חושבת שזה ככה גם בבחירות שלנו במקומות עבודה

אם עד עכשיו יכולתי להגיד שהמטרה שלי הייתה להרוויח יותר

היום המטרה שלי היא שקט נפשי

זו הסיבה שבחרתי גם במקום שבחרתי

כי המשכורת לא גבוהה

גם העבודה היא לא ממש בתחום שלי

וזה גם סוג של התפשרות מבחינתי לוותר על התחום שעסקתי בו עד עכשיו שאני מאוד אוהבת

אבל יש לזה מטרה לעבור לתחום שהוא יציב יותר, הרבה יותר

וגם יותר נדרש ושאין בו עודף אנשים כמו בתחום שלי

אבל התנאי עבודה, הם באמת הדבר שהיה חשוב לי

מקום שנעים להגיע אליו בבוקר

מקום שנותן לך להרגיש שאתה רצוי מהיום הראשון

מקום שלצד הערות על טעויות, מקבלים גם המון מחמאות

מקום שנותן לך פידבק חיובי כל הזמן על עצם עבודתך

מקום שמשקיע בעובדים שלו

סתם בתור דוגמא

בשבוע הראשון שהתחלתי לעבוד היה לנו יום כייף ביום שישי

ביום כייף היה צניחת טנדאם (שזה לרחף עם מצנח יחד עם מדריך, על ידי שימוש ברוח בלבד)

בנוסף לחווית הצניחה היה שם אוכל ופינוקים של קייטרינג מעולה

הרצאות בנושאים שונים כל חודש-חודשיים בנושאים שקשורים לעבודה

השבוע היה לנו כנס, מה שאומר שעבדנו (טוב לא ממש עבדנו להסתובב לעשות מינגלינג ולחייך זה לא קשה במיוחד) עד מאוחר (21:00)

ואחרי הכנס עשו לנו אפטר פארטי בטמפל בר (שבסינימה סיטי) על חשבון החברה

שגם זה לא דבר מובן מאליו בכלל

יש שם מטבח מאובזר, ואני בכוונה אומרת מטבח, כי זה ממש מטבח

תמי 4, 20 סוגים של קפה, 20 סוגים של תה

סוכר לבן, סוכר חום ודבש

צלחות וסכו"ם

מיקרוגל, כיריים חשמליים

מכונת אספרסו, מכונת ברד

שולחן שאנשים יושבים לאכול בו

וכן, המנכ"לים יושבים ואוכלים יחד איתנו בשולחן בלי שום משוא פנים כזה או אחר

כמובן שיש מקרר

ודברים קטנים כמו קטשופ, חרדל, לימונים, מיונז, שמן זית, מלח, פלפל

וכן מהניסיון שלי אלה לא דברים שאפשר למצוא בכל חברה

במקומות שעבדתי בשנה האחרונה בכלל לא היה מה לדבר על דברים כאלה

בהמון חברות יש רק מקרר ומיקרו, ואת כל יתר הדברים צריך להביא מהבית

ולאכול ליד השולחן עבודה (הרבה פעמים גם תוך כדי עבודה).

אחד הדברים המוזרים שם למשל הוא קוד לבוש

שאומר למשל שאסור להגיע לעבודה עם כפכפים

גופיות חושפניות, חצאיות מיני

מכנסיים משופשפים או קרועים

והם מעודדים מאוד לבוש מסודר ואלגנטי

האמת, זה משנה מאוד שנכנסים למקום ורואים את העובדים נראים ככה

(חשוב במיוחד כאשר אלה עובדים שיש להם פגישות כאלה ואחרות)

אבל האמת הקוד לבוש לא  ממש מפריע לי כי בשנים האחרונות כל הלבוש שלי הולך לכיוון של לבוש יותר מסודר כזה

נוח ומסודר

לקח לי בערך שבועיים להתרגל לקום מוקדם בבוקר

וגם להתרגל לכל הסביבת עבודה

חפיפה, ללמוד הרבה דברים חדשים

להתחיל לעבוד, ללמוד הרבה כל הזמן

ללמוד שיטות עבודה חדשות

להתאים את עצמי לצורת העבודה של החברה

להכיר אנשים חדשים

להינות מהעבודה

להינות מהעבודה לא בגלל העבודה אלא בגלל האנשים שעובדים איתם

3 שבועות, ויש לי עוד דרך ארוכה