כמו שחברי הטוב אמר לי

הוא היה הבן אדם הראשון שהתקשרתי אליו

אחרי הבשורה מלפני יומיים

לא בגללי חלילה

בגלל שזה תמיד היה שם ופשוט לא שמתי לב

החברה שעבדתי בה מורכבת מ-2 חברות

חברה אחת קטנה (40 איש) חברה שניה גדולה יותר (90 איש)

החברה הקטנה קנתה את החברה הגדולה

לא הגיוני ממבט מהצד

אבל החברה הגדולה הייתה בפשיטת רגל אז...

הקטנה קפצה על ההזדמנות

בקטנה, לא היה מנהל רשת או איש IT

הם עבדו עם חברה שנותנת שירותי מחשוב לחברות מהסוג הזה נקרא להם DD

שנים הם עבדו איתם, מאז הקמתה של הקטנה לפני 15 שנה בערך

בחברה הגדולה היה מנהל IT

שפוטר באותו חודש שאני הגעתי

בשל איך נאמר נסיבות בלתי כשרות בעליל

הקטנה החליטה שהיות והחברה גדלה הגיוני מבחינתם להחזיק איש IT

ולהחזיק את DD על אש קטנה

אני בטוחה שאם הייתי מסתכלת על זה מנקודת מבטו של מנכ"ל DD

לא הייתי אוהבת את זה, שפתאום חברה שהייתה מכניסה לי לכיס כמה אלפי $$$ בחודש

תפסיק להכניס אותם

לקטנה זה היה סוג של חסכון

וגם שינוי שלא הורגלו אליו

DD תמיד היו מעורבים, מעורבים מדיי בכל מה שקורה

למעשה הם יצרו תלות של הקטנה בהם

והקטנה לא היה אכפת לה, אף אחד שם לא הבין במחשבים ולא הבין את המשמעות של מה שזה אומר

הקטנה התעקשה לקנות מוצרי מחשוב דרך DD

ובעצם לעשות כל מה שאפשר דרכם

במקום להפוך להיות עצמאיים ולא תלויים בחברה זו או אחרת

אבל עם כל זה DD הפסידו כסף

כי בעבר הכל היה עובר דרכם

כל דבר קטן שבקטנים

ומאז שאני הייתי שם

זה פשוט נעצר

כל מה שקרה גרם לי לחשוב

למה למשל המנכ"ל של DD היה מעורב בראיון עבודה שלי

ולמה הם התעקשו להישאר בסביבה למרות שלא היה צורך בהם

ולמה הם יצרו תלות מסויימת על מנת שלא יוכלו להיפטר מהם

טוב אלה דברים שהתבררו לי בדיעבד

DD בסך הכל דאגו לעצמם

כל חברה שחושבת כלכלית הייתה עושה ככה

שיקולים כלכליים גרדיא

אגב,

אם הזכרנו קירות

עונת השיפוצים נפתחת

עוד שבועיים מהיום הבית של ההורים שלי יתחיל במטהמורפורזה אותה תיכננו הורי

אבל אם נעמוד על האמת, בעיקר אמא שלי

אבא שלי פשוט חפר בנושא

אמא שלי היא זו שעשתה

היא זו שקבעה פגישות

התקשרה לאנשים

וכשנסעה זה היה עם אבא שלי

בהתחלה הם התכוונו לקנות את כל המוצרים במקום אחד

וכשאמא שלי שינתה את דעתה

אבא שלי פשוט אמר לה אולי נוותר על הכל

מי ישמע, לא ראיתם כלום בחרתם לקנות הכל במקום אחד ביום הראשון שיצאתם לסקר שוק

ובעצם לא ראיתם כלום

לא שמים את כל הביצים בסל אחד

אז קרמיקות יגיעו מחברה אחת

מוצרי החשמל מחברה אחרת

ובמקום לקנות ארונות דרך חברה - יש נגר

שעל הדרך גם יתקן את הדלתות בארון בחדר של אחותי

זה מצחיק אותי שאמא שלי מתייעצת איתי באיך לארוז את הבית

האמת היא שהקבלן אמר שתוך שבוע עד 10 ימים החדרי שינה יהיו כבר מוכנים

כי הולכים לעשות להם ריצוף מחדש וצביעה

ופה נגמרה העבודה בחדרים

רוב העבודה תהיה במקלחת/שירותים מטבח וסלון

אבל ברגע שהחדרים יהיו מוכנים אפשר יהיה להכניס את רוב הציוד חזרה לתוך הבית

זה יוצא ככה במקרה שאני לא עובדת ואני אהיה פה בסביבה כדי להשגיח על העבודה

לא שיש לי מושג איך משגיחים על דבר כזה, אבל שיהיה

בעוד שלושה שבועות אבא שלי יחגוג יום הולדת 60

אחי הרים את הכפפה והחליט להיות האחראי על האירוע

רק שהוא מנסה להרים איזו הפקה גדולה מדיי

ואמא שלי לא בדיוק ששה להוציא יותר מדיי כסף

גם ככה לא נוכל לעשות את האירוע בחצר שלנו בגלל השיפוצים - ככה שגם צריך מקום

והיא לא חושבת שצריך שירה בציבור או אמן אורח או סטנדאפיסט או משהו כזה

(והאמת גם אני חושבת שזה מיותר כי אבא שלי הוא לא הטיפוס לזה)

רק אוכל טוב וחברים טובים מתנות כמובן, תשומת לב

אני התבקשתי לסרוק תמונות של אבא שלי למחשב כדי לעשות מצגת

ופה הגיע קטע נורא מוזר, אין לאבא שלי כמעט תמונות ילדות

אמא שלי טענה בתוקף שכל אלבומי התמונות שלו נמצאים אצלינו בבית

וגם שההורים שלו פשוט לא צילמו

הם היו ניצולי שואה, אנשים קשיי יום

וזה לא היה כנראה בראש סדר העדיפויות שלהם

רק מאז שאבא שלי היה בגיל תיכון יש יותר תמונות

אני עוד צריכה תוכנה לתיקון של התמונות האלה

כי רובן ישנות חלקן בשחור לבן, חלקן מצהיבות

זה היום השני שלי בבית

והאמת אין לי כוח לעשות כלום

אני רוצה לנוח

הותשתי

ואני יודעת שהותשתי

כי בזמנים כאלה יש לי נטייה להזניח קצת את הבית

ובסופי שבוע לישון כאילו אין מחר

ויש לי את הלימודים

וסימסטר חדש שאוטוטו מתחיל

והרשמה לסימסטר סתיו

שנגמרת עוד שבוע

ואני לא יודעת אם להירשם או לא

כי אני לא עובדת עכשיו וצריך לשלם על הקורס מראש

בכלל אני לא מבינה למה ההרשמה הרשמית מסתיימת כל כך מהר

רק עכשיו מתחילים המבחנים של מועדי א'

אנשים גם לומדים בסימסטר קיץ

מה בוער להם עם ההרשמה? אי אפשר היה לחכות עם זה עוד חודש-חודשיים?

אני גם חושבת להחליף תחום מקצועי

הבעיה היא שבכל פעם שאני עושה את זה

אני מגלה שאין חדש תחת השמש ובכל תחום קשה להיכנס פנימה ולבנות שם

התחרות קשה, יש הרבה מדיי אנשים, ופחות מדיי עבודה בשביל כולם

וזה מסתכל

אי היכולת להתברג במקום אחד לכמה שנים

דבר שפעם היה מאוד לגיטימי והיום כבר לא כל כך

אני רואה את זה גם אצל חברים שלי

חלקם באותו תחום מקצועי כמוני חלקם לא

אפילו אנשים אחרים

השבוע נסעתי עם מישהי בת גילי מהמושב (נשואה +3)

שאלתי אותה עם היא חזרה לעבודה (כי היא ילדה לפני כמעט שנה)

והיא אמרה שלא, שהיא התפטרה אחרי שנגמר לה הזמן של החופשת לידה

היא אמרה שאין לה שום סיבה לחזור למקום בו עבדה

וגיליתי שגם היא מחליפה מקום עבודה כל כמה חודשים

לפעמים מרצון ולפעמים לא

אולי זו איזו "מכה" של הדור שלי

תחלופת מקומות העבודה

ועם זאת אני כן מכירה אנשים שהתברגו במקומות עבודה לכמה שנים טובות

אבל ההבדל העיקרי הוא שהם נכנסו לעבודה בחברות גדולות מאוד

בעוד היתר נכנסו לעבוד בחברות קטנות וביינוניות

אז הנה לכם ההבדל

בין מקומות שנותנים יציבות בעבודה לבין אלה שלא

הבעיה היא שאין אלטרנטיבה

אין פתרון, ואין מספיק מקומות הוגנים

מבחינתם תנאים, יחס משכורות

מה שהיה מספיק לפני 5 ו-10 שנים

לא מספיק לאף אחד היום