במסגרת חיפושי העבודה שלי נתקלתי בצורות גיוס שונות ומשונות.

אני לא יודעת אם זה ככה בכל המקצועות, אבל בתחום המחשוב/הייטק זה בהחלט פועל בצורה הזאת

השלב הראשון למעשה הוא ראיון טלפוני.

בראיון טלפוני שואלים שאלות כלליות, מדברים באופן כללי על שכר, מבררים אם המיקום של החברה מתאים

ומנסים לגבש מושג לגבי הבן אדם שאיתו מדברים, לדעתי מי הוא, מה הוא רוצה, מה הוא יודע, מה הוא יכול לתרום לחברה.

ואחר כך מגיע השלב של הראיונות האמיתיים.

לפעמים נשאלת השאלה כמה זמן נחשב נורמלי לראיון עבודה.

יש חברות שעושות את הכל בראיון אחד - של שעה שעה וחצי.

זה אומר ראיון עם משאבי אנוש (או מי שאחראי על הגיוסים בחברה), ראיון מקצועי (שאלות מקצועיות כאלה ואחרות), וראיון אישי.

בחברות קטנות, בדר"כ יודיעו תשובה במקום, כן כן, לא לא (אבל אין הרבה כאלה)

יש חברות שכל אחד מהראיונות האלה יהיה בנפרד

יש את החברות שיעשו את כל הראיונות האלה ביום מרוכז - כדי להקל על המתמודד לא להגיע מספר פעמים לראיונות

ויש חברות (רוב החברות למען האמת) שיעשו כל אחד מהראיונות בימים נפרדים

בנוסף יש חברות שמבקשות שתעשה מבחן מקצועי, לפעמים זה מבחן בכתב, לפעמים זה על מחשב, לפעמים זה התקנה של משהו או טיפול בבעיה כלשהי

יום ראיונות מרוכז מצד אחד עוזר למרואיין כי הוא מגיע ליום אחד מרוכז

מצד שני זה לא בדיוק קל לעבור מראיון לראיון, במיוחד בהתחשב בעובדה שכל אחד מהם נמשך שעה בממוצע

ובכל פעם צריך להרשים מישהו או קבוצת אנשים אחרת

יש  אפילו חברות שאצלם יום גיוסים הוא לא רק לאותו מועמד אישית, אלא כמו מכרז וכל המועמדים מגיעים באותו היום לעשות את הראיונות והמבחנים

זה לא תמיד נעים ו/או נחמד כל כך שאתה מכיר ורואה את האנשים שאיתם אתה מתמודד על אותה משרה

תארו לכם יום גיוסים שמגיעים 30 איש שמתחרים על משרה אחת בלבד

לרוב ימי ראיונות מרוכזים נמשכים הרבה יותר מ-4 שעות, לרוב הם נמשכים כמעט יום שלם

אם יש מבחנים שצריך ממש להשקיע בהם מחשבה וזמן, זה ממש יכול לבאס תשובה שלילית ממקום כזה

כשיש סינון בין הראיונות והמבחנים, זה עניין אחר, כי אז אם נגיד לא עברת את הראיון הראשון, הלכת הבייתה והכל בסדר

אבל כשאתה נשאר יום שלם, זה מרגיש כמו נטו בזבוז של זמן

כשיש ראיונות נפרדים, זה יכול לשגע בכלל הנסיעות

אם הראיון נמצא במקום קרוב, עוד לא נורא, אבל אם זמן הנסיעה לשם זה שעה

זמן הנסיעה, וגם הנסיעה עצמה, דלק זה לא דבר זול בימינו (ובכלל למי שמובטל)

או מי שנוסע בתחבורה ציבורית וצריך לצאת מהבית לפחות שעתיים לפני, כי צריך לקחת כמה אוטובוסים לפחות, ואי אפשר באמת לסמוך על התחבורה הציבורית בישראל.

מעטות החברות שעושות ראיון של שעה-שעה וחצי וסוגרות עניין לכאן או לכאן

(ואלה יהיו בדר"כ חברות פרטיות או חברות קטנות שחשוב להן לקבל החלטה כמה שיותר מהר)

רוב החברות לא נוקטות בשיטה הזאת

בנוסף לא מעט גיוסים עובר דרך חברות כ"א, מיקור חוץ, אינטגרציה - שזה כמו חברות כ"א רגילות לכל דבר

שוק עבדים, רק שבתחום המחשוב אף אחד לא מקבל משכורת מינימום (כמו עובדי ניקיון ושמירה), אבל מעבר לזה הכל מאוד דומה לחברות כ"א רגילות שכולם מכירים (יחס, חוזים, תנאים)

חברות השמה זה עניין אחר לגמרי, כי הן עושות את החלק של הגיוס, ואחר כך, העובד הופך להיות עובד חברה לכל דבר ועניין

בכל מקרה למעט המקרה הראשון, החברות מעבירות מספר ראיונות, בדר"כ 3-4 ראיונות שונים

כאשר החלק הארי של החברות, יזמן לראיונות בימים נפרדים ולא במרוכז.

ולא תגידו ימים קרובים, בדרך כלל יש שבוע או יותר זמן המתנה בין ראיון לראיון.

החלק הכי נוראי בחיפוש עבודה הוא לחכות לתשובה

רוב החברות לא טורחות להודיע לך אם התקבלת או לא

דבר דיי לגיטימי לדעתי, להודיע למועמד אם כן או לא

בימינו אפילו לא צריך לעשות שיחות טלפון בשביל זה

אפשר לשלוח מייל וזהו

אבל החלק שבו משאירים אנשים עומדים באוויר יכול לשגע

נכון שזה "מקובל" לא להחזיר תשובה שלילית, ואכן חלק ניכר מהחברות לא טורחות להחזיר תשובה שלילית למועמד שלהם

אבל זה לא אומר שזה נכון לעבוד ככה.

אחרי הכל, רוב המראיינים יודעים אם זה לא מתאים דיי מהר, אז למה לא להודיע?

בשורה התחתונה

צריך המון המון סבלנות כשמחפשים עבודה

כדאי מאוד לתחזק קשרים, כי במדינה שלנו הכל עובד על קשרים במקומות הנכונים

ובעיקר, בעיקר צריך מזל