אחד הדברים שמעצבנים אותי בי
זה שקשה לי לשכוח אנשים ולשים אותם מאחור
עכשיו זה הבחור, זה שחשבתי לחבר, שנעלם לי
ובאמת שאני לא מבינה למה
לא עשיתי לו שום דבר
השיחה האחרונה שלנו הייתה סבבה
הכל היה רגיל ובסדר
ואוף! זה מעצבן!
מחברים/ידידים שמדברים כמעט כל יום
פתאום נתק
חסימה בסלולרי
סינון בכל אמצעי תקשורת אפשרי
אני יודעת שהוא חי וקיים בגלל שהוא מעלה שטויות לפייסבוק
אבל גם שם הוא לא מתייחס אלי
או עונה להודעות שלי
אני באמת לא מבינה למה הוא עשה את זה
ואני אפילו לא יכולה לשאול אותו על זה בגלל ש...
טוב הוא לא עונה לי בשום מקום
אני כבר הפסקתי לנסות
אבל זה לא אומר שזה לא מפריע לי
והכי מעצבן אותי זה שמאז שאני מכירה אותו הוא מתהדר בזה שהוא מהאנשים שאומרים לאנשים מה הם חושבים ואת האמת בפנים
להיעלם ככה, זה הכי הפוך מלהגיד את האמת בפנים
הייתי מעדיפה שיגיד לי, שנמאס לו, שהוא כועס עלי, שמשהו
אבל ההתנהגות הזאת?
מילא אם הוא היה אקס שלי או משהו
אני יכולה לצפות להתנהגות מניאקית מהסוג הזה מגברים שאני יוצאת איתם (לא שלאחרונה זה קורה)
ועדיין, גם הגברים הכי מניאקים שיצאתי איתם, לא התנהגו אלי בצורה הזאת
מפריע לי כי
אני לא אוהבת להשאיר קצוות פתוחים
אני מעדיפה אותם סגורים וברורים
לא להשאיר לעצמי תהיות וסימני שאלה בקשר לאנשים
לא משנה אם אלה בני זוג חברים או ידידים (גברים או נשים)
וחוץ מזה זה פוגע ההתנהגות הזאת
מילא בן אדם זר היה מתנהג אלי ככה
אבל בן אדם שאני מכירה, מישהו שאמר לי בעצמו שהוא רואה בנו חברים טובים וקרובים
בחיי שאני לא מבינה את הקטע הזה
מה גם שאני בחיים לא הייתי מתנהגת ככה לאף אחד
ואני לא מכירה אנשים שהיו נוהגים בצורה הזאת
בטח לא עם חברים
עברו שבועיים מאז שזה התחיל
ומעצבן אותי שזה עדיין מציק לי
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
