בהתחלה האמת לא היה אמור להיות כלום

אבא שלי עבד עד מאוחר (הוא עובד בבי"ח שם עובדים 24/7 במשמרות)

אחותי תיכננה בכלל להיות אצל המשפחה של חבר שלה

ואמא שלי אמרה שטוב, אין לה כוח לארח וכו' ונהיה לבד בשקט שלנו היא ואני

ואז היה יום שישי אחי היה אצלינו בארוחת שישי עם סבתא שלי

גיסתי הייתה בעבודה בשישי בערב

והוא הציע שאמא שלי תזמין את גיסתי לערב חג שני שלא תהיה לבד (הוא עבד בערב חג שני)

כי היא לא התכוונה לנסוע להורים שלה או משהו כזה (יש לה מבחן אחרי פסח, היא לומדת לתואר שני)

אז אמא שלי התחילה לגלגל את זה

והזמינה גם את סבתא שלי ואת דודה-אמאגרועה וכמובן בת דודה שלי

ואז אחותי שינתה את התוכניות שלה כדי להיות בבית עם כולם

בסוף גיסתי בכלל לא הגיעה

סבתא שלי ודודה-אמא גרועה כן הגיעו

אחותי הכינה טבית

עכשיו זו לא פעם ראשונה שהיא מכינה את זה

זה לא יוצא טעים (לדעתי) מתובל מדיי, ולא מזכיר  בשום דרך או צורה טעם אמיתי של טבית

אמרתי לאמא שלי שאם זה מה שהיא מכינה, זה אומר שאין לי מה לאכול - כי זה לא טעים לי ואני לא אגע בזה

נזניח את העובדה שהיא הטביעה את זה באיזה כוס של שמן קנולה (שונאת שמן קנולה זה מזכיר לי טעם של שמן מכונות)

אז אמא שלי הכינה מרק, ואחותי כל הזמן קיטרה על זה שזה לא זמן מתאים למרק

(למרות שאנחנו באביב ובמהלך היום חם, בלילה עדיין דיי קריר, מרק היה מתאים)

מאידך מרק לא בדיוק משביע כך שהייתי רעבה אחרי כמה שעות שוב

בכל מקרה ישבנו לאכול

בתדודה שלי לא רצתה לשבת לאכול

היא גררה את אמא שלה לאחד החדרים והן התחילו לדבר שם במשך כמה דקות

ואז היא חזרה והילדה נשארה בחדר

ואז היא הלכה לשם והתחילה לצעוק עליה

ולאיים עליה שאם היא לא תשב ותאכל הן יצאו מפה ישר למיון ושיש לה הפנייה

פה נאמר במאמר מוסגר שלילדה יש הפרעות אכילה

זה כבר לא איזה משהו שאנחנו מנחשים, כבר אובחנה בתור סובלת מאנורקסיה (ילדה בת 9)

ולדודה שלי יש הפניה מרופא לבי"ח כדי שיטפלו בה אם היא מסרבת לאכול

בשלב מסויים היא התרצתה ואכלה, פולקע קטן, ו2 פרחי ברוקולי קטנים

לא אתם לא טועים זה לא אוכל שאמור להספיק לילדה בת 9 (שנראית בערך כמו ילדה בת 4-5)

היא סירבה בתוקף לאכול איזשהו קינוח (כי זה משמין!)

היא מסרבת לאכול באופן עקבי כל דבר שמציעים לה

ואפשר לספור על יד אחת את הדברים שהיא כן מוכנה לאכול

כל ההצגה הזאת הייתה לאורך כל הארוחה שנמשכה כ-40 דקות

להגיד לכם שהיה נעים לשבת בשולחן ככה? ממש לא!

דודה שלי אוכלת את הדייסה שהיא בישלה לעצמה

ולא ממש מתמודדת איתה כמו שצריך

כמובן שבשלב שדודה-אמאגרועה צעקה על הילדה ועשתה סביבה הצגה שלמה

אמא שלי אמרה לה שתדע שהיא עולה לרמה רוחנית הרבה יותר גבוהה עכשיו

כאילו WTF

הרי אם מלכתחילה דודה-אמאגרועה לא הייתה ממלאת את הראש של הילדה בכל השיט הזה

הבעיה הזאת לא הייתה קיימת עכשיו, על איזו דרגה רוחנית היא מדברת

ומה לכל הרוחות זה קשור למשהו בכלל?

אני ממש לא אוהבת שאמא שלי מתחילה עם כל האמירות מהסוג הזה

זה גם מעצבן וגם לרוב לא נכון

אני אולי לא הבן אדם הכי רוחני שבעולם (בכ"ז אני אתאיסטית) מאידך זה לא שאני מנותקת לגמרי מהמושג

בן אדם צריך לעבוד על עצמו הרבה ולהתאמץ הרבה כדי לעלות ברמה הרוחנית

וזה שפעם אחת דודה שלי החליטה לעשות הצגה יותר גדולה מבדר"כ וכביכול "להתמודד" עם הילדה זה בעצם שום דבר

אני בספק אם בבית שלה היא באמת עומדת על שלה מול הילדה

שתבינו אחר כך הכל המשיך כאילו שום דבר לא קרה

אחרי שעה בערך פרשתי משם

לא אוהבת את האווירה שנוצרת כשדודה-אמאגרועה נמצאת בסביבה

אם אני ארצה לראות סרטים, אני אזמין סרט בTV או אוריד במחשב

אני לא צריכה סרטים והצגות בארוחת הערב

אגב, שלא תחשבו שהעניין הזה עם דודה-אמאגרועה והבת שלה מפריע רק לי

פשוט היתר  לא מדברים על זה, בטח לא עם אמא שלי, שלפעמים לוקחת את זה ברמה האישית

גיסתי מזועזעת מאוד מהעניין הזה, היא גדלה בבית שיש בו ילדים (יש לה אחיינים מהאחים הגדולים שלה)

וההתנהגות הזאת של דודה שלי והבת שלה מאוד צורמת

לאחי זה גם מפריע אבל הוא מעדיף לא להגיב על זה ו"להתעלם"

בעצם בגלל אמא שלי כולם סותמים את הפה בקשר לזה

גם כל בן אדם אחר שנחשף לסיטואציה הזאת מזדעזע

זה לא טיבעי, זה לא נורמלי וזה לא בסדר להתנהג ככה

אבל שתדעו לכם שאחרי ערב החג הראשון שאליו דודה-אמאגרועה והבת שלה לא הגיעו

אפילו אמא שלי אמרה איזו הקלה זו הייתה בשבילה שהן לא היו שם

ולא היו צריכים לכרכר סביב הילדה שלא רוצה לאכול

ולא רוצה לתקשר עם ילדים אחרים בגילה (היו שם)

ועושה הצגות מפה עד הודעה חדשה וכו'

ושהיא אפילו חושבת שאם הן היו שם זה היה ממש מעכיר את האווירה.

והיא אפילו שמחה במקום מסויים שהיא לא הייתה צריכה לדאוג גם לזה בערב חג.

שהיה אגב ממש מוצלח (כולם באמת נהנו)

מקווה שהחג שני שלכם היה יותר מוצלח משלי