נפל עלי מצברוח מוזר
אולי זה החום הנוראי הזה שהיה בסופ"ש
שגרם לי לחשוב כמה הקיץ הקרוב הולך להיות קשה
ואיך החורף נגמר לי כל כך מהר
בעצם הזמן בורח לי במהירות מהידיים
מעולם לא חשבתי שארשה לעצמי לא לעבוד כל כך הרבה זמן
יותר משנה וחצי שלא עבדתי, שאין לי הכנסה, שאני חיה על החסכונות שלי
אני לא סובלת מזה שאני לא עובדת
זה נדיר מאוד שבן אדם יכול להרשות לעצמו פסק זמן
ולאפשר את ההפסקה הזאת לעצמו נטו
בלי שהוא צריך לדאוג לבן/בת זוג, מישהו מהמשפחה, ילדים וכו'
בכל מקרה המצברוח הזה גרם לי לראות את חצי הכוס הריק שיש בחיים שלי
לרוב אני מסתכלת על החצי המלא
ויש לזה עוד דברים מסביב שגם משפיעים עלי
הבולט ביניהם זה ידיד טוב שלי שעוברת עליו תקופה לא טובה בחייו
בחודשים האחרונים, הוא מקבל עזרה מקצועית
אממה, הוא לא כל הזמן עושה את מה שאמרו לו לעשות
כי הוא חושב שזה לא נכון, הם לא יודעים את האמת, הם לא יודעים איך הוא חי ומה עובר עליו
או בקיצור לוקח מתוך זה רק את מה שמתאים לו וביתר ממשיך להתנהל כרגיל
מה שגורם לכך שהמצב מבחינתו לא משתפר (לפעמים אף מחריף)
והוא לא מצליח להתקדם למקום שבו יהיה לו טוב יותר
אני אוזן קשבת, ואני שומעת כבר הרבה זמן את סבלו
ואני שומעת חודשיים אותו אומר לי שהוא במצוקה - ואין לי מה לעשות עם זה
כי אין לי איך לעזור לו
וגם אם אני אומרת לו לדבר עם... או להתייעץ עם... הוא ישר פוסל את זה
לא אין לי זמן
לא את לא מבינה
לא הכל בשליטה (חוסר שליטה מוחלט)
לא את לא יודעת איך זה להיות במצב שלי
לא, אני יודע מה אני עושה
ואם היה רגע אחד שבו הוא ממש עשה משהו לטובת עצמו ומצבו
זה נמשך לפעמים רק כמה שעות, לפעמים יום או יומיים, לפעמים שבוע או קצת יותר
ואז הוא חוזר למצב הקודם
ל"בועה" שבה הוא נמצא
צעד קדימה, שניים אחורה (סקובידו)
אני תוהה ביני לבין עצמי אם הוא לא מבין שהדברים שהוא עושה הם לא נכונים
הם לא עובדים לו, הם לא עבדו לו לפני כן
ואני לא מבינה למה הוא לא עושה דברים כפי שאנשי מקצוע יעצו לו לעשות
כאילו אנשי מקצוע, אנשים שמתמחים בתחומים מאוד ספציפיים שבגלל זה הוא פנה אליהם
הם כבר טיפלו בעשרות אם לא מאות מקרים כמו שלו ובהצלחה
זה מרגיש לי לפעמים כמו לדפוק את הראש בקיר בכוונה ולהתלונן שזה כואב
עכשיו זה ידיד טוב שלי
כואב לי לשמוע את כאבו
כואב לי שהוא מבזבז את החיים שלו
על להסתובב סביב הזנב של עצמו
על זה שהוא לא באמת מתמודד עם כל הבעיות שיש לו
לא יודעת למה הוא מחכה, הן לא יעלמו לבד
הוא מתנהג כאילו הוא יודע יותר טוב מכולם
אבל בעצם בהתנהגות שלו כל דבר שהוא עושה, כל דבר שהוא נוגע בו
הכל נכשל, הכל נהרס, אין צמיחה, אין פריחה רק הרס וחורבן
אישי, רגשי, נפשי, מקצועי (זה משפיע על התפקוד שלו בעבודה)
וזה פשוט לא נקלט אצלו בראש - שהדרך שלו פשוט לא עובדת
וזה גם התחיל לחלחל אצלי
אני שומעת אותו מספר לי על הקשיים שלו
ומה לעשות, מסתבר שאני בן אדם רגיש (אולי מדיי)
וכל הדברים האלה משפיעים עלי
זה לא שאני חושבת על זה כל יום
אבל עדיין, יש גבול לרמת הניתוק הרגשי שאני מסוגלת לו
בחזרה אלי
אז הרבה דברים בלימודים לא הולכים לי כמו שצריך
אם זה תודות להפרעות מבחוץ, ואם זה בגלל שבאמת במידה מסויימת יצאה לי הרוח מהמפרשים
(לא אתם לא יודעים כמה זה קשה ללמוד בחג, שיש לפחות 2-4 ימים של אירוח ודורשים מכם להיות נוכחים)
את המבחן בחדו"א שתיכננתי לעשות, הצלחתי לדחות לסוף הסימסטר הנוכחי
מבחן בקורס אחר, לא הספקתי ללמוד את כל החומר וכנראה יהיה מועד ב (זה המבחן האחרון שעשיתי)
נותר עוד מבחן אחד עוד שבועיים, הסימסטר הסתיים לפני כ3 חודשים, ואני צריכה ללמוד את כל החומר מחדש
המזל הוא שהמבחן עם חומר פתוח (הכל) וגם הקורס הזה לא היה קשה ואפילו דיי נחמד
אז כל מה שיש לי לעשות זה חזרה על החומר ותרגול
אה, כן זה אומר שבסוף הסימסטר הנוכחי יהיו לי שוב 4 מבחנים לעשות (ועוד אחד בסימסטר קיץ)
כן אני מרגישה כאילו נתקעתי קצת במקום עם הלימודים האלה
הרשמה לסימסטר סתיו של שנה הבאה כבר התחילה
אין לי מושג למה אני רוצה להירשם, עם כל הסחרחרת הזאת של המבחנים
מזל שתקופת ההרשמה נמשכת לפחות חודשיים אז יש לי זמן לחשוב על זה
אולי אחרי שאני אעשה את המבחן האחרון ואקבל לוח מבחנים לסימסטר הנוכחי יהיה לי יותר מושג
אני צריכה גם לחפש עבודה
שזה בכלל לא כייף בימינו
לא שאי פעם זה היה תענוג צרוף, אבל לפחות לא היה נוראי כמו בשנים האחרונות
הייתי צריכה ללמוד היום, יש לי עבודה להגיש עוד כמה ימים (באחד הקורסים)
לא היה לי כוח אפילו לזה...
קצת מוזיקה לסוף:
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
