(נלקח מקבוצת הפייסבוק "צרות בהייטק" לשאלה מה הדבר הכי מוגזם שבגללו ביטלתם מועמדות לעבודה?)

עוד לפני שהראיון התחיל ביקשו שאמלא חוברת דפים של בערך 8-10 קורות חיים

למראיין היה ריח כל כך רע מהפה שלא יכלתי להמשיך בראיון

כשמנכ"ל ביקש ממני לשיר

הסבר: הוא שאל לתחביביי (בתקופה שהיו שואלים... זה היה מזמן) והשבתי שאחד מהם זה לשיר אז הוא ביקש שאשיר... אני הייתי בשוק!

כשבתום ראיון העבודה הראשון, שבמהלכו סיפרו לי שהחברה מתנהלת לפי עקרונות הסיינטולוגיה ושהעובדים נמצאים בתחרות מתמדת, מייד שאלו אותי אם אני מעוניינת או לא. בלי הצעת שכר, בלי כלום.

כשחיכיתי בקבלה שמעתי מנהל אומר לחבר שלו שהוא הזמין איזה בחורה לראיון למחר בגלל שהיא למדה מה שהבת שלו רוצה ללמוד ושאין לו שום כוונה לקבל אותה רק רוצה לשמוע על מה שהיא למדה.

כשהמראיין אמר "תתקשרי לשותף שלי אם את באמת מעוניינת"

כשאמרו לי שהתפקיד הוא בהתנדבות כי אני מתמחה בתפקיד יוקרתי (לא)

כשהביאו לי ערימת מבחנים של תפקידים שונים כי המזכירה התפטרה.

כשהשכר שביקשתי היה גבוה מדי. ואז הציעו לי שכר נמוך ב-3000 ש"ח ממה שביקשתי. ואז חזרו אלי חודיים אחרי ב-SMS עם הצעה נמוכה ב4500 ממה שביקשתי.

כשאמרו לי "אנחנו מחפשים טיפוסים מרובעים ושגרתיים שלא אוהבים להתבלט"

כשביקשו ממני להקריא קוד בראיון טלפוני (בשפת C)

קיבלתי זימון דיי נלהב מאיש ה-HR של חברה גדולה. זכינו במכר גדול אני מזמין אותך לראיון אישי מחר במשרדים של החברה, תוכל לסגור חוזה לפני כולם. לא הספקתי להגיד תודה והווטסאפ + מייל שלי מתפוצצים מהודעות. כל החברה מהתחום מודיעים לי שכל אחד קיבל "הזמנה אישית למחר"

הייתי בראיון בחברה קבלנית (מיקור חוץ בלשון מכובסת) היה סעיף שאומר שאם אני מתקבל לעבודה שלא דרכם אני צריך לשלם להם 20000 ש"ח

6 ראיונות ארוכים באותה החברה עם בעלי תפקידים שונים - מוגזם

כשאמרו לי "אנחנו מחפשים אנשים שאין להם עתיד בשום מקום אחר"

זימו אותי לשעה שבה עשו הרמת כוסית לראש השנה, אף אחד לא היה במשרד והוא היה נעול. כשמצאתי אותם די הכריחו אותי להישאר להרמת כוסית ושמעתי אותם מברכים. היה ברור לי בסיום האירוע שאין בן אדם אחד בחברה שאני אתחבר אליו.

כשמנכ"ל עישן לי בפרצוף בזמן ראיון.

הייתה מוזיקה ממש חזקה בכל המסדרונות של המשרד בזמן הראיון והמראיין פתח ב"עכשיו עוד רגוע פה, בדרך כלל יש פה מסיבה כל היום"

במודעה היה תיאור מאוד מפתה למשרה. תמיכה, QA לאתר אינטרנט בהקמה. בפועל "אני מחפש מזכירה/עוזרת אישית".

כשה-HR התקשרה בסוף היום וזימנה אותי ליום מרוכז מלא שיתקיים למחרת בו אני אהיה בתחרות מול כל המתחרים שלי (בעודי מועסקת) שיתחיל בשעה 8 במקום מאוד לא נגיש. שאלתי אותה האם יתקיים יום נוסף כי צריכה לבקש חופש וכי זה יום ההולדת של עצמי ונקבעה לי הרמת כוסית במשרד. היא ענתה ש"מי שבאמת רוצה אותנו יזיז הרים בשבילנו. כנראה את לא באמת רוצה ולכן גם אנחנו לא רוצים אותך".

שני מקומות שונים: כשאמרו לי שמצפים לזמינות של 24/7, באחד מהם אמרו שאני חייבת להתקשר ולהתריע אם אני נכנס למקום ללא קליטה, בשני אמרו שמצפים שאענה למיילים בכל שעה (*בכל* שעה!)

בחברת כח אדם כשבעל החברה ניסה להחתים אותי על מסמך שאומר שאני מחפשת עבודה רק דרכו ואם אני אמצא עצמאית אני אשלם לו 5000 ש"ח.

המגייס התייחס אלי כאילו אני קוף מתורבת ולא הפסיק לשאול אותי איך אני אסתדר עם "להיות עם מפתחים באותו חדר" כי אין לי תואר (זה היה ראיון ממש ארוך שלכל אורכו הוא לא הפסיק להתייחס לנושא התואר כאילו מישהו שלף אותי עכשיו משבט באמזונס)

שלחו לי מטלה למייל בלי להרים טלפון, לשמוע מי אני ומה אני, לספר על החברה, לספר על התפקיד, כלום. פשוט שלחו מטלה למייל.

כשהגעתי לראיון והמראיין איחר לי בשעה שלמה

כשהמראיינת התקשרה לממליצים ולכלכה עלי כדי לנסות להוציא מהם לכלוך.

בשנתיים הקרובות אין חופשות לחו"ל, חתונה, הריון, תואר שני, שבי תכתבי לי על עצמך, תביאי את ההמלצות ואנשי קשר מהארגון שבו עבדת, אני יכולה לפנות אליהם בלי לשאול עלייך?

בשלב שליחת קורות החיים, נשלח אלי מייל אוטומטי מהחברה עם לינק למבחנים פסיכוטכניים אינטרנטיים של כ-3 שעות. המבחנים היוו תנאי מקדים לכל יצירת קשר ולא נאמר עליהם דבר בלינק המפרט על המשרה.

בראיון הטלפוני אמרו לי שאני לא צריכה רכב. כשהודיעו לי שהתקבלתי אז אמרו שפעם בשבוע אני צריכה לעשות CAR2GO ולנסוע בכל הארץ אבל הם לא משלמים החזר נסיעות מלא

הגעתי לראיון. הם שאלו אותי אם אני מוכן להתחייב לשלוש שנים (!) כנגד קנס של 40K (עלות קורס ההכשרה) ולמרות שמדובר על משרת שטח, אני לא מקבל רכב צמוד. והשכר - בדיחה.

הגעתי לראיון דרך ידיד שלי, לא חזרו אלי. חודש אחרי זה בערך הידיד שאל אותי אם עוד רלוונטי ואמר שרוצים לקבוע ראיון שני. הסכמתי, דיברתי בטלפון עם ראש הצוות ובאתי לראיון. שוב שממה. כמה שבועות אחר כך התקשר ראש הצוות וקבע לי שיחה טלפונית עם מנהל הקבוצה כי הוא היה בחו"ל ולא יכל לפגש אותי. לא התקשר שקבענו או בכלל. בשלב זה כבר הבנתי שעם כזה זלזול בזמן שלי לעבוד שם אני לא מעוניינת.

ביקשו ממני להכין הדרכה של חצי שעה על המוצר. עבדתי עליה חצי שבת. עצרו אותי אחרי 4 דקות וביקשו ממני לצאת החוצה להמתין בזמן שהם מקיימים דיון. קיימו עליי דיון במשך רבע שעה בזמן שהם יושבים בחדר שקוף שבו אני רואה אותם. חזרו כדי להודיע שאני אובר קווליפייד והם מתלבטים (אחרי תהליך שלם שבו דובר בצורה מאוד ברורה שאני אובר קווליפייד, זה היה ברור לשני הצדדים). לא ברור לי עד היום למה היו צריכים לקיים את הדיון עליי מול העיניים שלי במשך רבע שעה ולא אחרי שהלכתי.

אחד המנהלים מתוך שני מראיינים התעסק דקות ארוכות בטלפון, מינימום של כבוד למי שיושב מולך.

אחרי ראיון שהלך טוב, המנהלת שלחה לי הודעה ביום שבת שלא עניתי עליה. ביום ראשון היא שלחה לי שוב הודעה שזה לא יתאים לה כי אני לא זמינה לה

התקבלתי למשרה. ביום הראשון הושיבו אותי ואת הבחור שהתקבל יחד במשרד לשעתיים. התחלנו לדבר, הסתבר שאמרו לו (ולא אמרו לי) שאנחנו על התנאי ושהמצטיין מאיתנו יבחר לתפקיד. ניגשתי למנהל ששכר אותי (המנכל) שאלתי אם זה נכון, אמר שכן. לקחתי את התיק ויצאתי משם.

כשאמרו לי שאם אני מתראיין בחברות אחרות במקביל זה מראה על חוסר נאמנות

התחילו לנהל משא ומתן עם אחד מהמליצים על החוזה ההעסקה שהציעו לי - ימי חופשה, שכר וכ'ו.
עדכון: אני הייתי בקשר טוב עם הממליץ והוא סיפר לי את זה, החברה לחצה עליי לחתום את החוזה עד ליום ראשון (קיבלתי אותו בחמישי), וכשביקשתי עוד זמן הם התקשרו שוב(!) לאותו ממליץ לשאול אותו אם אני בן אדם אמין ואם בכלל אפשר לסמוך עליי

ראיון אחרון עם המנכל. זימנו אותי ועוד מרואיין באותה השעה (שמונה בערב). מחכים מחכים מחכים, השעה שמונה וחצי מכניסים אותי ובדרך ה hr מסבירה לי שהוא תמיד מייבש אנשים חצי שעה בשביל לראות מי מתעצבן

כשהמראיינת שאלה אותי אם אסכים לעבור טיפול פסיכולוגי של 3 פגישות שלאחריו יבוצע דוח אישי עליי מזווית הראייה שלה ואחכ יחליטו אם מעוניינים בי למשרה