לפני כמה ימים
ידיד טוב שלי שלומד באוניברסיטת תל אביב שאל אותי אם הוא יכול לבוא ללמוד אצלי
הוא יודע שעכשיו תקופת מבחנים, ושגם אני לומדת
ואמר לי שבבית שלו הוא לא יכול ללמוד
הוא גר עם שותפים שעושים רעש, ולא הכי מתחשבים שבעולם
אז אמרתי סבבה, שייקח בחשבון שאני לומדת כל הלילה, והולכת לישון בבוקר
מה שאומר שיהיו לו לפחות 6 שעות של שקט ממני ובכלל והוא יוכל ללמוד בשקט
הוא אכן הגיע בבוקר מתי שקבענו, פיניתי לו את השולחן של המחשב שלי
הכנתי לו שתיה ואוכל במקרר הוא התיישב ללמוד ואני הלכתי לישון
בפועל, היה לו לא נוח קר וכאב לו כל הגוף מהקור הוא לא העיר אותי ונשאר פה ולא הלך
אחרי קצת פחות מ6 שעות שינה אני מתעוררת לבן אדם עצבני על העולם
עצבני שהוא בזבז יום לימודים שהוא קרא לו קרש הצלה
שזה
אגב בכלל דבר שאני לא מבינה למה הוא הגיע אליו, למה להגיע למצב שאתה צריך
קרש הצלה למה התחמקת מללמוד לפני כן? מי משאיר דברים כאלה לרגע האחרון?
בן אדם שאומר לי שהלך לו כל המבחן לפח בגלל שהוא לא הצליח לשבת ללמד ביום הזה
ואמרתי לו לפני שהלכתי לישון שהוא יכול לפתוח חלון או להדליק מזגן אם הוא רוצה
ושיש אוכל במקרר אם הוא רעב
ושהוא יכול להכין לעצמו חופשי תה וקפה
והאמת שהדבר היחיד שלא אמרתי לו זה שיעיר אותי אם הוא צריך משהו
בכל פעם כששאלתי אותו למה הוא לא העיר אותי הוא התעצבן
אומר שישנתי ממש חזק ושהוא לא רצה להעיר אותי
הוא אמר לי שהיום הזה היה קרש הצלה והמבחן הלך לפח כי זה משאיר לו רק עוד 4 ימים ללמוד
אבל
זה לא נכון כי יש לו בדיוק עוד שבוע למבחן שהוא צריך לעשות, והוא עדיין
יכול לנצל את היום בערב כדי ללמוד ובנוסף יש לו את שישי שבת ואם הוא רוצה
הוא יכול לשבת ולסגור את החומר שנשאר לו היום בערב או מחר בבוקר
הוא אמר לי שהוא מעדיף לחזור לסיוט שהוא חי בו מאשר להישאר עוד רגע אחד אצלי בבית כשהוא סובל
כי זה לא סתם לא נוח מבחינתו זה היה סבל
במשך כל הזמן הזה שישנתי לא ידעתי שכל זה עובר עליו. כי הוא לא העיר אותי
ואני התעוררתי לדרמה שהוא יצר
חוץ מכוס הקפה שהוא שתה בבוקר הוא לא שתה כלום גם לא מים
בעצם אין לי מושג ירוק מה הוא עשה פה במשך כל הזמן הזה
אמא שלי אמרה לי שהוא עשה את הסצינה הזאת כדי לגרום לי להרגיש גרוע עם עצמי
שכל בן אדם אחר היה משאיר לי פתק מסביר את עצמו והולך
הוא היה יכול לעבור לשבת על הספה וללמוד, יש שולחן קפה שאפשר לשים עליו את הספרים/קלסרים
הוא יכל להעיר אותי והייתי מביאה לו כיסא מהבית של ההורים שלי - הוא לא עשה את זה
במקום
זה הוא יצא מפה עצבני, שהוא אומר לי את כל זה וכביכול מאשים אותי בזה
שדפקתי לו את הלימוד למבחן (תסלחו לי אבל 6 שעות לא דופקות את הלימודים
למבחן כשיש לכם עוד שבוע שלם ללמוד אליו ואתם בחופשת סימסטר ולא עובדים)
הוא אמר לי שהוא לא כועס עלי אפילו שברור שהוא כועס עלי
כי הסיטואציה יצרה לו מצב מבחינתו של בזבוז זמן
הלכתי לישון כשישב פה בן אדם מחוייך ונינוח
והתעוררתי לבן אדם עצבני
ועוד אחרי שהוא אמר את כל מה שהיה לו להגיד הוא אמר שהוא פשוט רוצה ללכת מכאן
בלי לתת לי להגיד כלום או להגיב
העיקר שהיו לי כוונות טובות לעזור לו...
זו לא ההרגשה שקיבלתי אחרי שהוא יצא מפה
וגם כאן