אני חושבת שזו הייתה טעות בשבילי להמשיך ללמוד

לא בקטע של להפסיק את התואר

אלא בגלל העניין של לחפש עבודה

התקופות מבחנים האלה מפריעות לי לחפש עבודה

אני לא יכולה ללכת לראיונות בתקופת מבחנים (בשבוע שבו אני לומדת למבחן)

וגם יש בעיה להתחיל עבודה במצב כזה

מה שקרה בתקופה הזאת שאני לא עובדת שכל חודשיים בערך הייתה לי תקופת מבחנים

הנה גם עכשיו, מועדי א' שבהם אני אספיק לעשות רק מבחן אחד

המבחן השני שתיכננתי לעשות היה יותר מדיי קרוב לסוף הסימסטר ולא הספקתי להתכונן אליו כפי שרציתי אז העברתי אותו לתקופה של מועדי ב'

בת'כלס בפתוחה העניין של מועדי א ו-ב זה רק סמנטיקה

סטודנט יכול לעשות את המועד א' שלו בתאריך שהאוניברסיטה מחשיבה כמועד ב'

וזה עדיין יהיה  המועד א' שלו

בכל מקרה בגלל שתמיד היו לי מבחנים בשני המועדים זה יצר לי בעיה עם חיפוש העבודה

בהתחלה לא הרגשתי את זה, אבל עכשיו כשאני רואה שיש לי חודש עם 3 מבחנים (יש טווח של שבועיים בין כל אחד מהם כך שזה דיי נוח)

ואני חושבת לעצמי, כמה זה בעייתי

איזה מעסיק ייקח אותי לעבודה כשהוא יודע שיש לי בטווח של 5 שבועות 3 שבועות שאני צריכה להיות בחופש כדי ללמוד למבחן? 

גם מבחינת העניין של להיכנס למקום חדש, להגיע לשבוע ואז שבוע לא להיות

זה לא שאני לא אחפש עבודה בזמן הזה, אבל זה אומר שאני לא יכולה להתחיל במיידי מה שנקרא

ביום שישי האחרון הייתה אזכרה לסבא שלי

לא להאמין שעברו 3 שנים

בית העלמין התמלא בקברים טריים נוספים

האיזור בו סבי ז"ל נקבר היה כמעט ריק לפני 3 שנים

אמא שלי הפילה את מלאכת ה"קריאה" על בן של בת דודה שלה שהוא דתי

טעות ענקית!

בדר"כ אנחנו קוראים בקול את כל הברכות, לפעמים מגיע אפילו רב שעושה את זה

והוא קרא הכל - לא בקול מה שנקרא

וזה הרגיש גם מוזר לאנשים פשוט לקרוא מהספרונים הקטנים האלה

מה הקטע בזה?

לא הבנתי למה אמא שלי הפילה את זה עליו, מה זה שהוא דתי אומר שהוא רוצה להגיד את הדברים האלה, שהוא מכיר אותם או משהו? בסך  הכל בחור צעיר שהגיע כי אמא שלו ביקשה כדי שיהיה מניין.

זה כמו למשל שהוא לא רצה להגיד קדיש, בגלל שקדיש אומרים רק בתאריך בו האדם נפטר (והתאריך היה ביום חמישי ולא שישי. לפני 3 שנים כשסבי נפטר הוא נקבר יום אחרי) והיות והוא דתי החוקים האלה כן חשובים לו.

בסוף אבא שלי אמר את הקדיש, בקול... (הדבר היחיד שהיה בקול)

כמובן שהטלפון של דודה אמ"ג היה צריך לצלצל באמצע כל הטקס הזה

כי נורא קשה לשים את הטלפון על שקט...

במקור אנחנו תמיד עושים סעודה אצל סבתא שלי

סבתא שלי לא רצתה לעשות סעודה בבית שלה היא רצתה שנלך למסעדה

אמא שלי אמרה שחגיגות עושים במסעדה, וביום השנה שבו אביה (סבא שלי) נפטר זה לא מתאים ללכת למסעדה.

וככה אחרי שכל העניין הזה נגמר, כל אחד חזר לביתו...

ביום שבת כשהייתי בבית של ההורים שלי שמעתי את אמא שלי מדברת עם אחותה - דודה אמ"ג

היא כל הזמן מתקשרת כדי לקטר לה כמה שקשה לה וכו' וכו'... כמו שהיא הייתה עושה לסבא שלי רק בלי הסחטנות הכספית (בינתיים)

אמא שלי מטפלת ברייקי והילינג (היא למדה את זה) ואמרה לה שאם היא רוצה היא יכולה לבוא לטיפול אצלה. אבל אמרה לה בלי הילדה. ובריש גלי שמעתי אותה אומרת לה שזה לא הגיוני לבוא לטיפול עם הילדה כי הילדה נצמדת אליה ומפריעה לה ולכל הסובבים. ובכלל אין אף אחד בבית שידאג לה. אז שאם היא רוצה לבוא שתדאג שזה ביום שהילדה אצל אבא שלה או אצל חברה.

כבר לא מעט זמן שאמא שלי ממעיטה את המפגשים המשפחתיים בהם דודה אמ"ג משתתפת בגלל מה שנקרא החבילה הזאת שהיא מביאה איתה

היא לא רוצה לעשות מפגשים בשבת בצהריים כי אז דודה אמ"ג נשארת ולא הולכת עד 8-9 בערב

מה שלא משאיר לאמא שלי זמן לעצמה כי היא כל הזמן צריכה לארח אותה ואת הילדה

ומה לעשות אמא שלי הבינה שאין לה כוח לזה יותר

היא מבינה שזה עושה לה לא טוב

חוץ מזה מה זה החוסר טאקט הזה להתקע בבית של אנשים שעות על גבי שעות?

אז לאמא שלי לא נעים להגיד לאחותה ללכת, או  כמו שהיא אומרת לגרש אותה

אז היא פשוט לא מזמינה

היא אפילו אמרה שהיא מעדיפה לנסוע לסבתא שלי (אמא שלה) ולהביא לשם אוכל, ושדודה אמ"ג והילדה יבואו לשם, כי שם הן לא נתקעות שעות על גבי שעות, וככה ברגע שמסיימים לאכול, יושבים עוד שעה וכולם מתקפלים לדרכם.

ביום שישי בערב ההורים שלי נסעו לארוחת ערב אצל אחותי

היא הזמינה את כולם

אני לא הלכתי

אני לומדת למבחן ואני לא יכולה להרשות לעצמי פעמיים באותו יום לא לשבת על הלימודים לכמה שעות

זה לא ארוחה לשעה וללכת, ההורים שלי היו שם 5 וחצי שעות

בזמן הזה אני הספקתי לעשות המון דברים בכל הקשור ללימוד למבחן הזה

אחותי גם הבינה, ולא הייתה לה שום בעיה עם זה שאני לא מגיעה

היא אמרה שתמיד יהיה מישהו שלא יוכל להגיע וזה בסדר גמור

מי שעשה לי סרטים על זה זה אבא שלי

שאמר לי שאחרי שהוא ואמא שלי ימותו אני אשאר לבד כי אף אחד לא יזמין אותי

לא שהוא איזה דוגמא ומופת לקשר טוב עם אחותו, כמה פעמים הוא רואה אותה בשנה פעמיים? שלוש אולי? מדבר איתה בטלפון פעם בשבוע בערך

אני בקשר הרבה יותר טוב עם אחותי ואני גם רואה אותה יותר

גם אמא שלי אמרה לו, שגיסתי המון פעמים לא הגיעה לארוחות משפחתיות בגלל מבחנים

וגם אחי עושה בדיוק אותו הדבר כשיש לו מבחנים

אז למה הוא עושה לי סרטים? בגלל שאני גרה לידם?

לא מבינה את הקטע הזה

וגם כאן