שוב עלה בראשי מעבר למרכז, למה רק למרכז? בעצם לכל מקום שהוא לא ב"ש. לא שיש לי משהו נגד העיר הזו, אבל חסר לי פה משהו, אחרת הנושא הזה לא היה חוזר לי לתודעה שוב.

דיברתי עם חברה מקודם, היא אמרה שכבר הציעו לה דירות 3 חדרים בר"ג ב350$ שזה מחיר סביר מאוד. האמת שאם אני אשאר בב"ש ההוצאה שלי על הדירה תהיה 250-300 דולר לחודש (וזה עוד לא כולל ארנונה וכו').

חברה טובה שלי רוצה לעבור למרכז, היא רוצה אבל בית עם גינה. הציעו לה בקיבוץ נצר סירני בית 3 חדרים ב350$ כולל הכל. שאלה אותי אם בא לי לגור איתה, האמת שלי אין בעיה כי אנחנו מסתדרות, אבל לגור בקיבוץ כשאני לא ניידת, זו קצת בעיה.

האמת שאני לא צריכה יותר מדירת חדר גדולה או 2 חדרים, אני מסתדרת, אני לא צריכה דירה ענקית, רק שיהיה לי שם המקום שלי והפרטיות שלי.

יש עוד ערים שהן זולות כמו ב"ש, חיפה היא אחת מהן. גם יש איזורים בי"ם שהם זולים למדיי. אני בסה"כ הסתכלתי באינטרנט, אבל נראה לי שהעיתונים הם אינדיקציה יותר ריאלית למחירים הקיימים היום.

כשמסתכלים על זה, בעצם אזור הדרום הוא בעייתי מאוד מבחינת עבודה. זה מאוד בעייתי למצוא פה משהו שהוא לא בתחום השירות לקוחות, ושרות לקוחות אומר עבודה במשמרות וזה כולל שישי שבת, מה שגומר לי את החיים.

בעבודה שלי מפריעים לי כמה דברים.

ראשית כל המשכורת, אני מקבלת 19.50 לשעה ובלילות (מ-22) וסופ"שים 150% יותר

שנית המשמרות, שאלה לא משמרות בשעות קבועות, כל שבוע אני מקבלת לו"ז חדש אי אפשר לתכנן חיים ככה שכל שבוע את עובדת אחרת. וכן יש את העניין שחייבים לעבוד בסופ"ש, מה שאומר שבקושי יוצא לי לראות את המשפחה שלי.

בסופו של דבר ההכללה של השניים, יוצא שאני קורעת את עצמי ומגיעה בקושי ל3500 נטו, מה שממש לא מספיק לי לחיות. אין לי חיים כי העבודה תופסת לי את כל היום, ואחרי העבודה אני חוזרת מותשת הבייתה ואני לא מסוגלת לעשות כלום.

בעצם אחת הבעיות העיקריות בעבודה הזו היא ההתמודדות הנפשית עם אנשים. אחרי הכל אנחנו עובדים בשירות לקוחות ולא כל הלקוחות נחמדים ומסבירי פנים, יש גם כאלה שצועקים ומקללים, ודורשים כל מיני דברים. ובו בזמן דורשים מאתנו לעמוד בזמן שיחה של מקסימום 4:30 דקות (לכו תסבירו לבן אדם מבוגר משהו בזמן כזה?). ככה ברגיל זה לא משפיע עלי, רק אחרי העבודה אני מרגישה את העייפות הזו נופלת פתאום ואת החוסר חשק לעשות כלום, לא לצאת לא ללמוד לא לדבר עם אף אחד (בטח שלא בטלפון).

כן, עבודה בשירות לקוחות היא שוחקת, מאוד שוחקת, במיוחד שזה מול הלקוח הישראלי שחושב שמגיע לו הכל עכשיו ומייד. טוב לא כולם כאלה אבל מספיק אחד שניים כאלה ביום...

אתמול ביקשתי מהר"צ שלי שיורידו לי את המשמרות ל4 משמרות במקום 5. ביקשתי את זה לחודשיים, עד המועד ב' במתמטיקה. מה שאומר שתרד לי המשכורת עוד. אבל לפחות יהיה לי יותר זמן ללמוד.

אני מתכננת ללמוד לפסיכומטרי אחרי המתמטיקה ואח"כ ישר פיזיקה. אי אפשר ללמוד כמו שצריך יחד עם העבודה הזו, אין זמן ללמוד, בטח שלא ב-5 משמרות.

הר"צ שלי הסביר לי את הבעייתיות שלו עם עניין ה-4 משמרות, האנשים שעובדים ככה בקושי רואים את הצוות, אבל מה לעשות, הלימודים שלי יותר חשובים לי מהעבודה, אני צריכה את הזמן הזה.

יכול להיות לי הרבה יותר קל למצוא עבודה באיזור המרכז ולהרוויח משכורת נורמלית. לעבוד משרה מלאה 8-17 ושיהיו לי חיים. אני זוכרת שלפני שנה אמרתי שעדיף אפילו שאני אמצא עבודה במרכז ואסע לשם כל יום ברכבת זה עדיין לא יהיה לי יקר כמו שכ"ד. אבל היום, האמת כבר אין לי חשק להישאר בב"ש. החיים זה לא פה, זה רק זמני, זה רק לסטודנטים, וזה רק למי שאין לו ברירה או את היכולת לקום ולעבור לעיר אחרת כי פה הוא גר כל החיים שלו עד עכשיו.

סה"כ ב"ש היא לא עיר כזו נוראית. יש פה את האוניברסיטה, ולסטודנטים זה גן עדן פה. גם כי הרמה של האוני' גבוהה וגם כי זול לגור פה. רוב המקומות בילוי נוצרו בשביל הסטודנטים. באים לפה סטודנטים גם לאוני' וגם למכללה. ואם לא הסטודנטים האלה  העיר הזו הייתה מתה לגמרי. כל הסטודנטים עוזבים את ב"ש כשהם מסיימים את הלימודים, מעטים נשארים פה, כולם הולכים אחרי העבודה, ואם אין עבודה, אין טעם להישאר. יבואו סטודנטים אחרים, ככה זה כל שנה.

יש סמים בב"ש בכמויות שלא תיארתי לעצמי, וזה ממש שוק חופשי כזה, זה באוני' זה אצל אנשים מהעבודה, זה אצל חלק ניכר מהאוכלוסייה פה. אפשר למצוא את זה בשכונות הכי נידחות בב"ש וגם אצל "עשירי ב"ש", זה לא פוסח על אף אחד.

יש שכונות בב"ש כמו שכונה ד' שנראית כמו הצרות של החיים שלי, בתים ישנים, דירות מוזנחות, פשיעה (מזל שאני גרה בקומה שלישית), הייתה גם תקופה שירו פה בלילה. המון חתולים עזובים. וזו השכונה שרוב הסטודנטים גרים בה, גם בה נמצאת האוניברסיטה.

ליד שכונה ד' יש את רמות, שאלה בתים חדשים, אחת השכונות היקרות בב"ש. ניתן לראות אותה מהכביש שנכנס לב"ש והיא נראית בכלל כמו יישוב אחר שלא קשור לב"ש (האמת שגם אין רצף בתים בין שכונה ד' לרמות), שם הרבה יותר שקט אבל גם יותר יקר. חוץ מזה יש עוד שכונות חדשות בב"ש אבל הן רחוקות ממרכז העיר.

רוב האנשים שפגשתי בעיר הזו הם נחמדים, וזה לא משנה אם זה בעבודה או בלימודים, או בכל מקום אחר. סה"כ האוכלוסייה פה היא של אנשים קשיי יום, עובדים בשביל לחיות.

אבל חסר לי פה, חסרים לי החברים שלי שרובם הגדול גר במרכז. חסרה לי תרבות, ותסלחו לי שאני לא מוצאת הופעות אופרה (ברוסית) בתור משהו מעניין, או לראות אי אלה בדרנים שמגיעים לפה פעם בחודש, או לראות הופעה של איזה אמן (לא חשוב מי) רק בגלל שהוא הגיע דרומה.

לרוב החברים שלי מהעבודה ללכת לראות הצגה או ללכת למוזיאון זה עונש.

חוץ מזה שמלבד מוזיאון ח"א אין פה יותר מדיי מוזיאונים באיזור ולראות מטוסים זה לא ממש בשבילי.

אני לא רואה את עצמי הולכת להצגה בתיאטרון ב"ש לפני ששמעתי עליה ביקורת טובה, עם כל הכבוד המחירים של הצגות הם לא זולים במיוחד, ככה שאם אני כבר מוציאה כדאי שזה יהיה שווה את זה. והצגות של תיאטראות אחרים לא מגיעות לפה כמעט.

חסר לי חיים כי העיר הזו הולכת לישון ב10 בלילה, ובשישי-שבת הכל סגור.

חסר לי בילויים, כי יש לאן לצאת בב"ש, אבל לא בהכרח יש עם מי לצאת (ולא יוצאים לבד). חברים שלי הם טיפוסים של בית או מקסימום לצאת לבית קפה.

אני צריכה לעשות שינוי, זה בטוח