ככה נראה השבוע שלי, בטיולים מהעבודה ללימודים לבית לאכול משהו ולישון וחוזר חלילה.
דיברתי עם אנשים מהלימודים, מסתבר שהרוב ייגשו למועד ב במתמטיקה. כולנו אנשים עובדים, לאף אחד אין זמן ללמוד 24/7 להספיק את כל החומר, לתרגל את הכל.
לפחות אני יכולה להתנחם בזה שאני לא לבד בקטע הזה (אומרים צרת רבים חצי נחמה, לא?)
התחלתי ללכת סוף סוף לסטודיו להתעמלות שנרשמתי אליו. היה נחמד. ממש מושקע שם. לא חשבתי שאני אמצא מקום על רמה בב"ש. יש שם המון חוגים וכרטיס חופשי חודשי לכולם (אפשר לבוא מתי שרוצים כמה שרוצים). ויש שם מלתחות ומקלחות וכו' ובכלל זה בבניין חדש כזה.
אחרי שסיימתי את החוג ראיתי את בת דודה שלי.
אתם בטח מתפלאים כי אני תמיד אומרת שאין לי משפחה בב"ש. אז בעצם בת דודה שלי ובעלה גרים פה ולומדים פה, אבל אני ממש לא בקשר איתם. היא עסוקה רק בעצמה ובלימודים שלה וחוץ מאנשים שהיא לומדת איתם אין לה חברים. לבעלה לעומת זאת יש דיי הרבה חברים ודווקא אותו יצא לי לפגוש יותר בשנה שעברה באוניברסיטה, תמיד הוא שאל אותי למה אני לא מתקשרת, למה אני לא באה. קצת בעיה להתקשר לבת דודה שלי שאין לה זמן והיא עסוקה וכו'.
בכל אופן ראיתי אותה כשהיא באה לחוג שהתחיל אחרי החוג שאני סיימתי והיא נראתה כזו, אפורה, עייפה, עם הראש ברצפה. כשהיא ראתה אותי ואני אמרתי לה שלום (אחרת היא בטוח לא הייתה שמה לב) היא חייכה ואמרה לי שלום, סתם שיחת "מה נשמע" קצרה כזו.
אתמול הר"צ שלי עשה לי את היום.
לפני כמה ימים ביקשתי ממנו אם אפשר להוריד לי את המשמרות ל-4 משמרות.
שאלתי אותו, ואישרו לי את זה. אתמול חתמתי על הטפסים (במקום 80% משרה 70% משרה) וכבר משבוע הבא אני הולכת לעבוד 4 משמרות!!!
זה עשה לי כל כך טוב בלב, באמת, זה אחד הדברים שיקלו לי על החיים, במיוחד בשביל ללמוד למועד ב'.
כבר ביקשתי ממנו את זה כמה פעמים, אני לא יודעת אם זה בגלל שהייתי חולה כ"כ הרבה זמן, או שרואים עלי שנשחקתי. אבל זה עשה לי מצב רוח והיום סוף סוף באתי עם חשק לעבודה.
דבר אחד אני יכולה להגיד שירד מהפרק לזמן מה עניין החיפוש עבודה, אני לא לחוצה לחפש עבודה אחרת עכשיו, לפחות לא עד אמצע החופש הגדול.
מלבד זאת יצא לי אתמול לעשות קניות של מוזיקה.
לא יודעת אני לא רצה ישר לקנות דיסקים חדשים בהיסטריה.
לפעמים עדיף לקנות דיסקים ישנים יותר שאני יודעת שבטוח אני אשמע והם לא יישבו אצלי על המדף.
אז התחדשתי ב-5 דיסקים חדשים:
שניים של פאבלו רוזנברג – רק הלב יודע, ובין ערביים
שניים של סטלה מאריס – השער נפתח וסטלה מאריס
ואחד של משינה – מפלצות התהילה
בדר"כ אני קודם מורידה שירים באינטרנט ושומעת אותם ואז מחליטה אם לקנות את הדיסק. אין לי נטייה לקנות את הדיסקים שעליהם מתנוסס באורח קבע מחיר של 90 ₪ (אפשר לחשוב, שזה זהב). אף אחד מהדיסקים שקניתי לא עלה על מחיר של 50 ₪. וזה לא מתוך קמצנות או משהו, אני פשוט לא חושבת שהמחיר מוצדק.
בנוסף הרשו לי להמליץ לכם על זמרת מדהימה שהתחלתי לשמוע לאחרונה, קוראים לה Joss Stone ויש לה קול מדהים (מהקול לא מאמינים שהיא רק בת 19). בהחלט מומלץ לנסות ולשמוע
בינתיים אני אורזת את עצמי לבית של ההורים שלי, לנוח קצת בסופ"ש הקרוב.
שיהיה לכם סופ"ש רגוע (ולא חם מדיי )