אני יושבת בבית חולה

טוב ניתן לחלוק על זה

אחרי הכל אין לי חום רוב הזמן (רק בערב או בלילה)

ולא כל הגוף כואב לי (כבר לא) בכל מקום (נו טוב לפעמים כן)

ויש לי בעיה במיתרי הקול, אז גזרו עלי שתיקה לכמה ימים טובים

אני לא בעבודה, נראה לי שהר"צ שלי התפלץ למשמע ההודעה שלי

11 שעות שאני עובדת ביום, 11 שעות של דיבורים בטלפון

פלא שיש לי בעיה במיתרי הקול אחרי 10 חודשים של עבודה אינטנסיבית כזו?

הייתי אצל הרופא שלי היום, הוא לא היה, ובמקומו הייתה רופאה ממש נחמדה, היא אמרה לי פשוט לשתוק, זה אמור לעבור לבד, וגם שאם זה לא עובר תוך 3 ימים אני צריכה לחזור ולראות רופא מקצועי

איך הסתבכתי בזה? אני שבחיים שלי לא הייתי צרודה לרגע (וההורים שלי יכולים להעיד על הקול החזק שיש לי, שאם אני אצעק זכוכיות יאיימו להישבר והיום אני אולי רק לוחשת).

אחד הדברים היחידים שיש לי שהוא סימן היכר להיותי חולה זה חוסר תיאבון, אני לא אוכלת ואני לא רעבה, מדיי פעם אם אני מרגישה ממש חולשה אני אוכלת משהו קטן, פרוסה עם משהו, אצבעות מוצרלה (חולה על זה, זה טעים), ושותה המון כל היום. וכן עייפות בלתי מוסברת (אני ישנה לפחות כמו חתול) אולי הגוף שלי משלים את כל השעות שינה של החודש שעבר?

בכל מקרה אני עכשיו 5 ימים בבית במצב שתיקה

ואני רוצה ללכת לחדר כושר, לא בא לי שהמחלה הזו תהרוס את מה שעבדתי עליו ב3 שבועות האחרונים, ואמא שלי לא ממש בעד, מעצבן!

אגב חדר כושר

לפני חודש בערך יצאתי עם מישהו, שיקבל פה את התיאור הנושך (הוא השאיר עלי סימנים של ביסים בכל מיני מקומות בגוף), מישהו שהכרתי במקרה, סתם אפיזודה חולפת כזו. בכל מקרה אני מכירה את המנהל שלו, ובמקרה המנהל שלו מתאמן בחדר כושר שאני מתאמנת בו, רק מה הסיכוי שניפגש? אז באחד האמשים פתאום מישהו שואל אותי "היי הדר, מה קורה? לאן נעלמת?" לקח לי כמה שניות להבין עם מי אני מדברת (טוב אחרי 11 שעות עבודה המוח שלי עובד לאט). איזו פאדיחה...

שיהיה שבוע טוב לכולנו!