מדהים אותי שאו שאין לי שום דבר לכתוב על השזיף או שפתאום קורים כל כך הרבה דברים שקשורים אליו. כן הוא עיצבן אותי ביום רביעי. וכן לא יעזור, הוא פשוט כל כך נחמד אלי יום אח"כ שאני לא עומדת בפניו, אי אפשר.

הבן אדם מחייך בכל פעם שהוא רואה אותי, זה משגע אותי, אין לי מושג מה הוא חושב. תמיד הייתה לו הבעה רצינית על הפרצוף, רק איתי הוא מחייך ויש צחוקים.

ביום שישי באתי להתאמן וקיבלתי מחמאה מאחד המתאמנים בחדר כושר, אמר לי שאני נראית טוב (הוא לא ראה אותי חודש בערך). השזיף סיפר לי אח"כ שהוא גם היה מאמן כושר ושהוא החבר של אינגריד פלדמן (דוגמנית). הייתי בטוחה שהוא צוחק עלי בקטע הזה, אבל בדקתי את זה אח"כ באינטרנט.

השזיף בכלל אמר לי שהוא תמיד מסתכל על מה שאני עושה, גם אם אני לא מתאמנת איתו, ושאני מתאמנת טוב מאוד לבד, הבעיה היחידה שלי היא לעשות אירובי (לא אוהבת מה לעשות). חצי מהאנשים בחדר כושר מכירים אותי ואומרים לי שלום, רוב הגברים האמת, אני נמצאת באזור של הגברים (המכשירים, אין שם הרבה נשים שעושות מכשירים ומשקולות בכלל). חוץ מזה אני יודעת מה המנהל חדר כושר חושב על השזיף. הוא חושב שהוא המאמן היחידי הכי טוב בחד"כ ושהוא הכי רציני, ושיש לי מזל שבמקרה נפלתי עליו. הוא גם אמר מה דעתו על המאמנים האחרים, ואח"כ השזיף ניסה לעשות לי חקירת שב"כ ולהוציא ממני מה שי (ככה קוראים למנהל חד"כ) אמר לי. זה היה כזה מצחיק, חצי שעה הוא מנסה להוציא ממני מידע ואני כל הזמן משנה נושא, בכל מקרה לא אמרתי לו משהו שהוא לא יודע.

אני חושבת שזה עניין של מקצוענות, כמו למשל שהשזיף לא מוותר לי על תרגילים ולא הולך איתי בדרך הקלה, אחרת בטוח לא הייתי מתקדמת לשום מקום.

שי (המנהל חד"כ) שאל אם אני מרוצה מאיך שאני נראית, אמרתי לו שעדיין לא. הוא אמר לי שאני נראית הרבה יותר טוב מאז שהתחלתי פה לפני 1/2 שנה. אמרתי לו בתגובה שחזרתי לאותו משקל (אבל בתוספת שרירים). הוא אמר לי שהשילוב של תזונה נכונה וספורט הם שיביאו אותי לאן שאני רוצה, ושבטוח אחרת לא הייתי פה (צודק) חוץ מזה לא ידעתי שגם הוא שם לב.

האמת שקשה לא לשים לב לבחורה שעושה את כל התרגילים שבדר"כ רק גברים עושים. לא שיש הפרדה בין גברים ונשים, התרגילים מתאימים לכולם, רק שרוב הנשים באות לחוגים כאלה ואחרים, ומקסימום לעשות קרוסטריינר או ספינינג, בעוד הגברים עושים מכשירים ופחות חוגים), וגם פה יש תרגילים שאני לבד לא הייתי מכירה אם לא השזיף. בכל מקרה התרגילים הכי טובים בסופו של דבר הם אלה שעובדים איתם במשקולות באופן חופשי (ז"א לא מכשירים).

אני לא יכולה לכעוס על השזיף, לא לאורך זמן, חוץ מזה שברגע שהוא מחייך אלי ומדבר איתי אני שוכחת שכעסתי עליו. אוף זה מעצבן! אפילו לכעוס עליו כמו שצריך אני לא יכולה. אבל נראה לי שאני אעשה איתו אימון רק פעם בשבוע, כי כשאני מגיעה לאימון ביום רביעי אני כבר ממש עייפה מכל השבוע ואין לי סבלנות ו/או כוח לעשות משהו כמו שצריך (ככה לפחות זה היה בשבועיים האחרונים). אני לא יודעת.

והיום, היום יום מנוחה בבית, 5 פעמים בשבוע בחד"כ בהחלט מספיק לי...

בשבוע הבא פגישה שנייה עם הדיאטנית...

שיהיה לכולנו שבוע מדהים!