לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2010    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2010

ביום שני זה קורה!


 

סוף סוף תהיה לי סיבה לקום בבוקר מוקדם

 

זה מוזר

ארבעת החודשים האחרונים היו כל כך נטולי חיפוש

לא שלא חיפשתי, פשוט הטיימינג היה גרוע במיוחד

יוני-יולי-אוגוסט חודשים שתמיד אין יותר מדיי גיוסים

וספטמבר שבא עם כל החגים שלו

 

זה מלחיץ

מלחיץ כשמחפשים משהו ולא מוצאים

 

החלטתי ללכת עם הרעיון שהיה לי בהתחלה

הלימודים במקום הראשון עכשיו

לא שנכנסתי לשגרת לימודים כמו שצריך

אני מניחה שברגע שתהיה לי שגרת עבודה נורמלית זה יסתדר

בחרתי בעבודה במשרה חלקית, שמתאימה לסטודנטים (אפשר ללמוד גם בעבודה)

אמנם לא קדמת הטכנולוגיה כמו שהייתי מעדיפה

אבל כן אני צריכה להשקיע בלימודים לא בטכנולוגיה

העבודה קל"ב, ככה שיש יתרון בזמני נסיעות

אולי לא ה-משכורת הכי טובה בעולם, אבל זה לא מה שאמור לעניין אותי

 

הגעתי למצב שאני צריכה לבחור

אחרי חודשים של חוסר וודאות

ואני מקווה שהבחירה שבחרתי היא הנכונה

לפחות כך היא נראית לי, אחרי שדיברתי עם כמה מחבריי

חברה טובה שהכי עזרה לי עשתה לי "רשימת" בעד ונגד לכל משרה

וזו הבהירה לי במה בעצם אני צריכה לבחור

מה שיהיה הכי טוב בשבילי כרגע

בשביל הדברים שאני רוצה

לפעמים זה עוזר שמישהו מהצד מסתכל על הדברים ו"מסתדר" לי קצת את הראש

 

חוץ מזה שאחרי 4 חודשים של אי עבודה אני משתגעת בבית

כמה אפשר להעסיק את עצמי, כבר השתעממתי...

 

 

נכתב על ידי , 28/10/2010 03:52   בקטגוריות ענייני עבודה  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של pema ב-30/10/2010 21:58
 



כן! זה מפריע לי!


 

אני רוצה לדבר על אחד הנושאים הבוערים מבחינתי לאחרונה

מתן קצבאות לאברכים חרדים

כבר דובר בזה לא מעט, בעיתונים, בחדשות, בכל מקום

למה זה מפריע לי? ולמה זה בעצם צריך להפריע לכל אזרח במדינת ישראל (שלא שייך לקבוצה הזו כמובן)?

 

לפני שנים רבות, ראש הממשלה דאז, בן גוריון קבע תקדים כל מיני פטורים והטבות לאברכים הלומדים בישיבות שתורתם אמונתם

אז אי שם בשנת 48 היו רק 400 אברכים שענו על התיאור הזה, היום יש הרבה יותר...

החוק, שבג"צ קבע שהוא לא דמוקרטי נותן לאברכים כל מיני הטבות

כמו פטור משירות צבאי למשל

מעוגן בחוק שהם צריכים ללמוד, ולכן אסור להם לעבוד, וגם לא להתנדב לפעילויות כאלה ואחרות

אלה שעונים לקריטריונים האלה מקבלים השלמת הכנסה ממדינת ישראל - כספי משלמי המיסים - אנחנו

 

האברכים החרדים שלומדים בישיבות, אין להם כל השכלה כללית הדרושה לאדם להתקיים כאדם יעיל ופעיל בחברה המודרנית שלנו.

הם לא לומדים מתמטיקה (רק חשבון פשוט), הם לא יודעים אנגלית, הם לא מכירים את ההיסטוריה של מדינת ישראל, הם לא בקיאים בנושאים שכל תלמיד שלמד בבית ספר בישראל מכיר מבחינת ידע כללי, כמו ספרות, גיאוגרפיה, אזרחות וכד'.

בעצם הם קיבלו גושפנקא לא לעבוד ולקבל על זה כסף

כמובן ב-48 אלה היו רק 400 אברכים, נר בודד, אוד מוצל, שנשאר לאחר השואה

היום, היום המספר הרבה יותר גדול (כל כך גדול שמוקצים להם כ150 מיליון ש"ח מתקציב המדינה כל שנה).

 

התופעה הזו אגב, לא שייכת לכל המגזר החרדי שהוא מגזר שמורכב מלא מעט זרמים

אלא רק לזרם מאוד ספציפי שנהנה לנצל את מדינת ישראל בתירוצים מתירוצים שונים

 

החוק הנוכחי קבע שאברכים הלומדים בכולל זכאים לתשלום גימלת הבטחת הכנסת מינימום מכוח סעיף בחוק התקציב, ואילו לעומתם, סטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה או על-תיכונית, וגם תלמידים במוסדות דת ותלמידים בישיבה ובמוסד תורני, אינם זכאים לתשלום זה.


לפני מספר חודשים קבע בג"צ שהחוק המאפשר לאברכים חרדים לקבל קצבת הבטחת הכנסה, יוצר אפלייה בינם לבין סטודנטים שאינם חרדים מהם נשללת קצבה זו.

הכספים של תקציב המדינה - כספי המיסים, אלא שאנחנו, אלה שעובדים הכוונה ומשלמים מיסים, משלמים עבור המדינה. במקום שכספים אלה ילכו למקומות קצת יותר חשובים, כמו חינוך, תשתיות (לא חסרים תחומים שאפשר להשקיע שם כסף)

בעקרון כל אזרחי המדינה חייבים לקבל על עצמם את ערכי היסוד של המשטר ולשאת בנטל האחריות והחובות של כל אזרח.

 

כל אדם בר-יכולת, באשר הוא, חייב לדאוג לצרכי קיומו ה בסיסיים ולא ליפול למעמסה על הציבור לסיפוק צרכיו, ולקיים את שאר חובותיו האזרחיות למדינה אליה הוא משתייך, ובכלל זה – לשרת בצבא, לשלם מיסים, ולהקנות ערכי חינוך בגרעין בסיסי המשותף לכל המגזרים 

 

מדיניות חברתית המעניקה תמיכה למגזר מסוים, שאינה מיועדת לקדם את דרכו לקראת שיוויון מלא בינו לבין יתר המגזרים, אלא כדי לשחרר את בניו מאחריות חברתית משותפת, פוגעת במכנה המשותף של כללי מגזרי האוכלוסייה ומערערת אותו.

(מתוך הדברים שאמרו שופטי בג"צ)

 

אני, בתור דוגמא

סטודנטית (נכון לעכשיו)

אני עובדת (בדרך כלל)

משלמת מיסים כחוק

שירתתי בצה"ל

אני עושה מילואים

אני תרמתי ותורמת את חלקי למדינת ישראל

ומרגישה אזרחית סוג ב'

כי החוק עוקף בג"צ שמאפשר לאברכים חרדים לקבל קצבאות הכנסה מפלה אותי מהם

גם הסעיפים הקטנים שייכנסו לחוק שיאפשרו לסטודנטים להנות מאבטחת הכנסה, לא ממש יתנו משהו לסטודנטים

כי צריך להיות הורה ל-3 ילדים, לא לעבוד, ולא להחזיק רכב

ואני לא מכירה הרבה סטודנטים שהם הורים לשלושה ילדים (עזבו את יתר הדרישות)

 

אני מבינה שאי אפשר לקחת את ציבור האברכים ובין רגע להפוך אותם לחברי חברה יצרנית

זה דבר שלוקח זמן, המדינה צריכה להקים מרכזי הכשרה עבור אנשים כאלה.

אבל הם, הם מתעקשים על הקצבאות!

 

באף מדינה מתוקנת בעולם, אין אזרחים שחיים כפרזיטים על חשבונם של אחרים, מלבד מדינת ישראל.

קחו לדוגמא את ארצות הברית, יש שם אוכלוסיה חרדית גדולה, הם לא עובדים?

ברור שהם עובדים, כי בלי עבודה לא תהיה להם פרנסה והם לא יוכלו לחיות שם

רק במדינת ישראל יש אוכלוסייה שחיה כטפילים על חשבון משלם המיסים

ותסלחו לי 150 מיליון ש"ח זה לא מעט כסף שהולך לאברכים האלה

תארו לעצמכם מה המדינה הייתה יכולה לעשות עם הכספים האלה, אם הם היו הולכים למטרות ראויות

 

ולא זה לא רק בגלל שאני סטודנטית

אנחנו, משלמי המיסים, הכסף שלנו הולך לאנשים שלא עושים דבר עבור מדינת ישראל

לא משלמים מיסים, מקבלים הנחות בארנונה, לא משרתים בצבא, לא תורמים בשום דרך למדינת ישראל

 

מדינת ישראל צריכה להתנהג כמדינה דמוקרטית ולא להפלות בין אזרחיה

 

ועכשיו בא השר גפני, ומחליט שלאוכלוסייה מסויימת מגיעות זכויות יתר!

בשם הדת כמובן (שאגב, אין שום מקום בדת שאומר שמי שלומד לא צריך לעבוד)

על חשבון משלם המיסים - אתה, את ואני!

וזה לא שהם לא יכולים ללכת לעבוד

פשוט נוח להם, נוח להם לחיות על חשבונם של אחרים.

נוח להם להיות עול על צווארה של מדינת ישראל.

נוח להם לקבל זכויות יתר.

אם לכם היו מציעים כסף, בלי לעשות כלום, לא הייתם לוקחים?

 

והכל בגלל בן גוריון, שבגלל החלטה שלו, אנחנו סובלים עד היום מהפרזיטיות של האברכים

בגללו יש מגזר במדינת ישראל שהוא עול על צווארה

שמבחינתם חוקי הדמוקרטיה לא תקפים לגביהם

ואפשר לעקוף את בג"צ אם רוצים

זה בסדר להפלות (בכלל אצל הדתיים/חרדים יש הרבה אפליות בנושאים שונים שעלו לא מזמן לערוצי התקשורת).

 

אני מכירה חרדים שעובדים ולומדים, ואין להם בעיה עם זה

הם מעולם לא חשבו לא לעבוד

הם מעולם לא חשבו להוציא את עצמם מהכלל

הם מעולם לא חשבו לנצל את מדינת ישראל ואזרחיה לתועלתם האישית

הם אנשים שיש להם השכלה כלשהי, הם חברה יצרנית, חלק מהם אף משרת בצה"ל

 

חלק מסויים הוא החלק הפרזיטי

שקיבל גושפנקא ממדינת ישראל להיות כזה

וברור שעכשיו הגולם קם על יוצרו ברגע שהוא אומר לו שדיי - הוא לא יכול להמשיך להיות כזה

הוא לא יכול לחיות יותר על סיר הבשר שעליו הוא חי במשך שנים

והיה לו טוב, טוב מאוד עם זה

 

בן גוריון עשה לא מעט טעויות - ועניין האברכים היא טעות שאנחנו משלמים עליה עד היום

שכלות, אי ראיית הנולד, חוסר מעוף וציפייה של העתיד גורמים לכך שאנחנו משלמים עבור הפרזיטים האלה שיושבים בישיבות ולומדים (או סתם מסתובבים שם ללא מעשה) וחיים על חשבונו

הגיע הזמן לשים לזה סוף - ויפה שעה אחת קודם

 

מי שרוצה לעזור ולהשפיע מוזמן לחתום על העצומה הזו

 


נכתב על ידי , 26/10/2010 00:20   בקטגוריות גזענות, פוליטיקה  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נ*גה ב-27/10/2010 10:34
 



כי לפעמים לא קורה יותר מדיי


 

מחר, הפעם האחרונה שאני הולכת לחתום אבטלה

למעשה אין טעם לבוא לחתום אם לא מקבלים על זה כסף

גם ככה לא אהבתי את ההשכמות המוקדמות בבוקר כדי לנסוע לשם

אני נוסעת עם הסעת הזקנים של המושב, חוזרת עם אוטובוס (אחרת כל העניין לוקח יותר מדיי זמן)

ובכלל מאז שניסו לפרוץ לי לבית, אני הולכת לישון בבוקר, אז לקום אחרי שעתיים שינה זה בכלל סיוט

אם כי רוב הסובבים טוענים שאני נראית נהדר שאני מתה מעייפות (אין לי מושג למה אני בטח לא חושבת ככה).

 

הייתי בכמה וכמה ראיונות עבודה בשבועיים האחרונים

סוף סוף יש קצת התעוררות

הכי אני לא אוהבת את הראיונות שבאים בשלבים עם כמה מבחנים

את הראיונות שאחריהם אומרים נחזיר לך תשובה ולא מחזירים

אני במצב שאני חייבת להתחיל לעבוד במשהו ואני מחכה לתשובה מכמה מקומות

ומקום אחד כבר החזיר לי תשובה, ואני צריכה להחזיר להם תשובה

אבל יש מקום אחד שאני נורא רוצה לעבוד בו ואני מחכה לתשובה שלהם (אם כי אני לא בטוחה אם עברתי את המבחנים שלהם, חברה שידועה במבחנים הטכניים הקשים שלה ולדוגמא, ביום הראשון היינו 50 במבחן הראשון, אחרי זה נשארנו רק 12).

יש הבדלים דיי גדולים בין המקומות, גם בשכר, גם בתנאים, וגם מבחינת העבודה, עתירות טכנולוגיה

ומה לעשות אני אוהבת טכנולוגיה.

אבל אני חייבת להחליט בימים הקרובים.

 

אני הגעתי למסקנה שאני לא מבינה את האמ"ן וההתנהגות שלו

היום כשדיברנו הוא הודיע לי שהוא הולך להילחם על המשפחה שלו ולחזר אחרי אשתו

שאלתי אותו אם הוא עדיין הולך לעזוב את הבית - והוא אמר לי שכן, כי אשתו לא רוצה אותו שם

אבל הוא מוכן לוותר על האושר הפרטי שלו, כדי שהילדים שלו יגדלו במשפחה נורמלית (שזה מבחינתו שני הורים שגרים באותו בית ומגדלים את הילדים).

אני יכולה להבין את הרצון להילחם על המשפחה, מה שאני לא יכולה להבין זה למה הוא התעורר רק עכשיו. הייתה לו שנה לזה, בזמן שאשתו הייתה בהריון והוא לא עשה יותר מדיי.

אישית, אני חושבת שאשתו כבר הגיעה למצב שהיא התנתקה ממנו רגשית.

היא גם אמרה שלא טוב לה איתו, ולא אכפת לה אם הפרידה ביניהם תעשה נזק לילדים.

זו לא החלטה של רגע, היא קיבלה את ההחלטה הזו תוך כדי טיפול פסיכולוגי.

אני ממש לא יודעת אם הוא יצליח לשנות את דעתה בנידון.

האמת, החלק שאני הכי לא מבינה זה איך הוא חוזר לבן אדם שעולב בו ומקטין אותו כל הזמן (היא כל הזמן נותנת לו תחושה שהוא כלום בשבילה), בן אדם שאמר לו שהוא לא רוצה לחיות איתו, בן אדם שמגרש אותו מהבית שלו.

ההסכמים והכל חתום משפטית, רק הגט חסר

הוא התעקש על "שנה פרידה"

והוא ביקש משמורת משותפת, שהאמת, זה ממש עוזר לה (הילדים לא אצלה כל הזמן, הוא גם נושא בנטל הכבד של גידול הילדים וגם משלם מזונות, היא יכולה לבנות לעצמה חיים כשהילדים לא אצלה).

מה, אין לו טיפת כבוד עצמי

הוא צריך להתנהג כמו שטיח שגם מנגבים עליו את הרגליים?

בחיי שאני לא מבינה את זה

אם הוא לא היה עוזב את הבית ניחא, לפחות הנזק של הפירוד לא היה נגרם לילדים.

 

לפני כמה שבועות היה לי חלום שהופיע בו האמ"ן ואשתו (אל תשאלו אותי למה, בחיים לא ראיתי אותה) שלחתי את החלום לפירוש. והשורה התחתונה שאמרה לי המפרשת חלומות היא שהקשר שלי עם האמ"ן מכביד עלי ולוקח ממני המון אנרגיה.

האמת, אני חושבת שהיא צודקת.

זה לא שאני רוצה לנתק איתו את הקשר לגמרי

אבל זה שהוא מפיל עלי את כל הצרות שלו, לא שהוא מבקש ממני למצוא לו פתרון, אלא עצם זה שאני שם ושומעת ויודעת, ורואה שהוא עושה דברים מטומטמים, וזה משגע אותי. זה מה שמכביד עלי.

אני יודעת שאכפת לי, אם לא היה אכפת לי זה לא היה מפריע לי.

ואני לא יודעת איך לגרום לזה שלא יהיה לי אכפת.

 

אבא שלי סוף סוף סידר את הגדר שמקיפה את הבית

עדיין צריך לעשות תיקונים, ולהוסיף חלק לגדר (כי חלק ממנה נהרס)

לא שזה מרגיע אותי

חשבתי להוציא רישיון לנשק, מסתבר שלא כל אחד יכול להוציא רישיון לנשק, צריך לענות על קריטריונים מאוד מסויימים. ואני לא עונה עליהם (חוץ מזה שאין לי מושג אם היישוב שאני גרה בו נחשב יישוב זכאי)

מה שאומר שצריך לסמוך על חסדי אחרים, וזה קצת בעייתי (ומעצבן, כי זה אומר בעצם שהתושבים חסרי אונים).

באיזור הבנייה החדשה של המושב (מה שנקרא הרחבה) היו יריות ופגעו בגנבים ומאז הם לא פורצים שם. וזה דווקא האיזור היוקרתי של המושב (בחיי שאין לי מושג איך לאנשים שם יש כל כך הרבה כסף, עשיתי בייביסיטר באחד הבתים יום אחד והמטבח שלהם בגודל כל הבית של ההורים שלי).

עכשיו יש מצב שניקח כלב חדש

אחי רוצה להביא רוטווילר, אמא שלי לא מתלהבת מהעניין

לא לא אכפת מה יבוא כל עוד זו נקבה והיא מחונכת (לגדל גור/ה זה קשה).

בת'כלס בסה"כ צריך כלב שינבח

לי מפריע שאחי רוצה שהכלב יהיה אצלי בבית

והבית שלי קטן, אם יהיה לי פה כלב כדאי שהוא יהיה בגודל של חתול

 

אחד החסרונות של לגור בבית בלי מקרר זה שאין לי מה לאכול פה

נגיד אמצע הלילה, בא לי לחטוף משהו, ואין לי בבית כלום

טוב לא מדוייק יש לי פה פופקורן, אבל כמה אפשר לאכול את זה?

לפעמים גם בא משהו אחר.

אם אני רוצה להכין לי קפה.

אם אני רוצה להכין לי טוסט

בעצם רוב הדברים יוצאים מהמקרר

אני צריכה לחשוב על דברים שאני יכולה לשים בבית ולא צריכים קירור למקרה שבא לי לחטוף משהו לאכול באמצע הלילה

רק שלא עולה לי כמעט אף רעיון בראש לדברים שנשמרים מחוץ למקרר

רעיונות? מישהו?

 

היום הלכתי עם אמא שלי לחפש לי מכנסיים

זה מה שקורה שיורדים 2 מידות

כל המכנסיים שלי ללא יוצא מן הכלל נראים עלי כמו שק (הם אפילו נופלים לי מהמותניים).

ותאמינו לי שבמידות הגדולות זה חתיכת שק

אני צריכה לעשות הצרה לחלק מהם

אבל היום אין לי מכנסיים במידה שלי (המידה האובדת)

מה שכן אני סוף סוף מתקרבת למידות השפויות (עוד מידה אחת)

הנה חלק מעצבן בחנויות בגדים, רוב החנויות מייצרות בגדים לפי מידות אירופאיות

שזה אומר, שאם את אישה ויש לך גוף נשי (מעוגל במקומות הנכונים) הבגדים האלה לא יהיו נוחים לך

הם צרים (מדיי) צמודים (מדיי) והם נותנים הרגשה לא נוחה במיוחד

בחנויות של המידות הגדולות, עושים מכנסיים בגזרה גובוהה שזה אחד הדברים הכי לא נוחים בעולם, לא רק שזה לא מרזה, זה מגדיל את מה שגדול במילא!

יצאנו בסוף בלי שום דבר

תמיד הייתי קונה מכנסיים בחנות מסויימת בקניון הזהב, שיש שם בגדים כיפיים כאלה, מתאימים לכל אחת בכל גיל, ונשיים, היינו אמנם בשתי חנויות של הרשת שנמצאות קרוב, אבל הן חנויות קטנות (1/8 מהחנות שיש בראש"צ) ולכן אין שם מבחר מי יודע מה (והאמת בגלל שהאיזור שאני גרה בו משופע ביישובים דתיים ו/או מסורתיים יש שם יותר בגדים שפונים לקהל היעד הנ"ל - מה שאומר חצאיות ושמלות, ואני לא מסתדרת באלה).

אגב, בגלל שהחורף מבושש לבוא ועדיין חם בחוץ אנשים לא קונים בגדי חורף וכמעט בכל חנות שתרצו תראו מבצעי סוף עונה כבר עכשיו

 

והאמת, הלוואי והיה עכשיו חורף, בא לי מזג אוויר סגרירי (למרות שבערב פה קריר)

קצת גשם, קצת שמיים אפורים, ללבוש בגדים של חורף ולהריח ריח של גשם ושיהיה קצת רטוב במקום כל היובש הזה שיש בחוץ

 

נכתב על ידי , 24/10/2010 23:04   בקטגוריות בגדים, אופנה וכו', האקס המיתולוגי הנשוי, חיפוש עבודה  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמזונה ב-26/10/2010 07:24
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 43




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)