חלק 1 - מצגת הפתעה
כשבועיים לפני החתונה אחי בא עם רעיון לעשות מצגת לזוג
הכל טוב ויפה רק ששבועיים זה לא הרבה זמן
וצריך גם למצוא ולסרוק תמונות שלו ושלה ושל שניהם יחד
אחי דאג להביא את התמונות -זה לקח שבוע עד שקיבלתי את התמונות
קיבלתי 2 אלבומים דלים מאוד בתמונות של גיסי מתקופת ילדותו
אמא שלו לא ידעה איפה האלבומים הנוספים
והתמונות שהיו על המחשב שלהם אי אפשר היה להוציא אותן כי המחשב לא תקין
האלבומי תמונות שקיבלתי, הם לא רק שלו הם משפחתיים כאלה
והייתי צריכה לשים לב מתי זה גיסי ומתי זה מי מהאחים שלו
זה לא היה פשוט במיוחד בגילאים קטנים
ובכלל לסרוק תמונות לוקח לא מעט זמן
והיה לי שבוע גם לסרוק את התמונות וגם לעשות ולערוך את המצגת
ומזל שיש פייסבוק ושאחותי מצטלמת הרבה יחסית
באחד הימים שעבדתי על המצגת שאחותי רצתה לבוא לעשות משהו על המחשב שלי
היא ואמא שלי נכנסו אלי לבית, אחותי ישבה על המחשב אמא שלי על הספה
ששם היו כל האלבומים והתמונות וכמובן איך שהיה ישבה הכל התפזר
מזל שאחותי לא שמה לב ולא ראתה כלום
רק יום לפני החתונה עשיתי את העריכה הסופית של המצגת
סיימתי ב4 בבוקר של יום החתונה עצמו
היו שם תמונות שלו, שלה ושל שניהם יחד
וברכות מהמשפחה הקרובה משני הצדדים (וכמובן מוזיקת רקע)
המצגת הפכה לסרטון, במקרה החלטתי שיהיה עותק גם בmp4
הסתבר לי רק כאשר הגעתי לאולם, שאין להם אפשרות להראות מצגות
לאחי ולי היו אי הסכמות במצגת
בהתחלה הוא חשב שצריך לכל מקטע לעשות שיר אחר
והוא בכלל היה נעול על שיר בעברית (אבל שלא התאים לא למאורע ולא לזוג המתחתן)
ובסוף בגלל שלא הסכמנו הוא החליט לקרוא לאשתו (גיסתי) כדי שתכריע בעניין בטענה שהיא לא מעורבת רגשית
והיא אמרה בסוף שצריך רק שיר אחד והעדיפה את השיר שאני בחרתי במקור כי הוא קליל יותר ומתאים להם
בסוף, זה יצא ממש יפה (כמובן שאני לא ממש אובייקטיבית אבל עדיין...)
חלק 2 - מוזמנים
שבועיים לפני החתונה לא היה ברור בכלל כמה אנשים יגיעו
אישרו פחות מ280 אנשים, והם התחייבו לפחות ל300
והייתה סוג של היסטריה רבתי
אחותי וגיסי רצו ללכת לאולם כדי להוריד 20 אנשים מההתחייבות שלהם
זה יוצא יותר זול לפתוח שולחנות ספייר מאשר לשלם מראש על שולחנות
כבר בימים שהיו לפני החתונה כל העניין הזה השתנה
וביום של החתונה עצמו היו 350 מוזמנים שהגיעו והיו צריכים לפתוח עוד שולחן ספייר
חלק 3 - המשפחה שלא הוזמנה
מהמשפחה של אמא שלי, מהצד של סבתא שלי
כל המשפחה מהצד הזה למעט בת דודה אחת של אמא שלי שהוזמנה אבל היא הייתה בחו"ל בתאריך הזה - לא הוזמנה
הם לא הוזמנו כי בחתונה של אחי אף אחד מהם לא הגיע - ההורים שלי מאוד נעלבו מזה, ובמיוחד אמא שלי
סבתא שלי סיפרה לנו שהיא קיבלה טלפון מאחת מהבנות דודות של אמא שלי
כי סיפרו להם שיש חתונה לאחותי הקטנה והיא שאלה איך זה שאף אחד מהם לא קיבל הזמנה
וסבתא שלי ענתה לה "בחתונה של הנכד שלי אף אחד מכם לא טרח לבוא ואף אחד מכם לא טרח להודיע שלא יגיע, הם הכינו ושילמו על שולחן בשבילכם, אתם לא באתם ולא טרחתם להודיע בכלל וזה אחרי שהם היו בכל האירועים שלכם, אז הפעם הם לא הרגישו צורך להזמין אתכם"
כמובן שלא היה לאותה בת דודה מה להגיד על זה
ההורים שלי בכלל החליטו להימנע מאירועים של הצד הזה של המשפחה
אני לא יכולה לתאר לכם את רמת הפגיעה שאמא שלי מרגישה בעניין הזה
המשפחה מהצד של סבתא שלי היו האנשים שאיתם היא גדלה ואיתם היה קשר חזק רוב שנות הילדות שלי
וזה שהם לא הגיעו לחתונה של אחי לפני שנתיים הייתה מכה מאוד גדולה לאמא שלי, זה פגע בה מאוד
אגב, ההורים שלי גם לא הזמינו אנשים מהמושב שהוזמנו לחתונה של אחי ולא הגיעו
המון אנשים מהמושב ששמעו שאחותי התחתנה איחלו להורים של מזל טוב במשך השבוע של החתונה בכל פעם שהם נתקלו באחד מהם וזה היה מחמם את הלב
חלק 4 - המשפחה שלא הביאה כסף
אבא שלי כל הזמן עסוק בכל מיני קרובי משפחה רחוקים שלו
ככה שאשתו של בן דוד של אבא שלי אחד הבנים שלה ואשתו (שהם בכלל נוצרים, אבל זה לא קשור לזה) הוזמנו לחתונה
בחתונה של אחי הבן הזה עוד לא היה בארץ, ורק אשתו של אותו בן דוד הוזמנה
כשאחי וגיסתי ספרו את הכסף ורשמו כמה כל אחד הביא, הם אמרו שלא הייתה מעטפה ממנה בכלל
כשאבא שלי שאל אותה לגבי זה היא אמרה שברור שהיא הביאה כסף ובטח זה הלך לאיבוד - קורה
הפעם כשאחותי וגיסי ספרו את הכסף הם אמרו שהם לא קיבלו מאף אחד מהם שומדבר - וזה כבר לא יכול להיות צירוף מקרים
אי אפשר היה לפספס את הכספת בכניסה
ואבא שלי הבין שאפעס הם באמת לא הביאו כסף לחתונה לא לזו של אחותי ולא לזו של אחי
חלק 5 - האנשים שלא הגיעו וכן הביאו כסף למרות הכל
משפחה מהמושב שהם וההורים שלי ביחסים מאוד טובים ונבצר מהם להגיע הגיעו במיוחד להורי לבית כדי לתת להם כסף לחתונה
כמה חברות טובות של אחותי שלא יכלו להגיע שלחו מעטפות עם ההורים שלהן שהוזמנו לחתונה
בהחלט יוצא דופן
חלק 6 - שאמא שלי נזכרת שהכל סביב הכלה והחתן בעצם סוג של נשאר בצד
אז יום לפני החתונה אמא שלי החליטה שהיא רוצה לקנות משהו לחתן
קנינו לו שעון שהוא בעצמו בחר, כי אחותי אמרה שיש לו טעם ספציפי ועדיף שהוא יבחר מה שהוא אוהב
והוא בעצמו אמר שהוא לא רוצה שנוציא אלפי שקלים על שעון - כי זה רק שעון
אני מצאתי חנות שמוכרת שעונים ויש בה אחלה מבצעים וגם ביקורות מעולות ב-ZAP (ולא מלפני שנה) ואבא שלי נסע לקנות את השעון המבוקש
במקור ההורים תיכננו לתת לו את זה בשבת חתן, אבל אמא שלי לא התאפקה ויום אחרי החתונה נתנה לו את השעון המבוקש
אני לא הייתי שם כשהם עשו את זה אבל אבא שלי אמר שגיסי ממש התרגש מהמתנה.
יש עוד אבל כבר יצא ארוך מדיי...
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
