לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2011    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2011

כל מיני דברים שהצטברו לי בראש


 

לאחרונה אני עסוקה בעיקר בחיפושי עבודה

כשזה אינטנסיבי זה יותר קשה מלהיות באיזשהו מקום עבודה

עבורי במיוחד היות ואני מתניידת בתחבורה ציבורית ואנחנו באמצע הקיץ החום והלחות מורגשים

10 דקות המתנה לאוטובוס זה לא כייף בכלל

 

ההורים שלי משתדלים לעזור עם הסעות לפחות עד לרכבת

מה שחוסך לי אוטובוס אחד

וכשאני חוזרת (בדר"כ מתל אביב) אני לוקחת אוטובוס שעוצר קרוב במקום לקחת רכבת ועוד אוטובוס

לגור בפריפריה זה בכלל לא חסכוני

 

מחירי התחבורה הציבורית פה לא זולים בכלל

ובאופן מפליא אין הנחות לסטודנטים על החופשי חודשי של החברות אוטובוסים פה

אני בכוונה אומרת חברות כי באיזור הזה עובדות החברות קונקס/ויולה, אגד וסופרבוס

גם אין הנחה ברכבת לחופשי חודשי של סטודנטים

ההנחה היחידה שיש היא בדן ואגד

האמת שעכשיו אני לא יודעת איזו הנחה יש אחרי הרפורמה בתחבורה הציבורית

 

אגב, הרפורמה

השינויים בקווי האוטובוסים ממש גרועים

אוטובוסים שהיו נוסעים בנתיב מסויים וכך יצרו תדירות צפופה ונגישות לאיזורים נדרשים (מרכזיים)

פשוט לא עוברים יותר במקומות האלה

זמן המתנה לאוטובוס 10 דקות ומעלה

ואה, הכרטיס נסיעה שטוב ל-90 דקות לא קיים אלא אם כן יש לכם כרטיסייה ברב קו

ומי שלא גר בגוש דן (כמוני) מין הסתם לא מחזיק כרטיסייה כזו

ואם הייתי גרה בגוש דן מין הסתם היה לי חופשי חודשי

בכל מקרה השיטה הזו עקומה

הדבר היחידי שטוב זה שנסיעות לערים מסויימות כמו פ"ת רשל"צ וחולון עכשיו זולות יותר

אבל מעבר לזה לא מצאתי הרבה דברים טובים

ויצא לי לאחרונה להשתמש הרבה בתחבורה הציבורית באיזורים האלה

 

יש לי ראיונות עבודה כל יום או כמעט כל יום בשבוע

זו תופעה כל כך מוזרה הראיונות האלה

 

חברות שאומרות שתקבל תשובה תוך שבוע שבועיים ולא מחזירות תשובה

אתם יודעים מה אפילו תשובה שלילית, אפשר לשלוח במייל, זה לא ביג דיל ויותר קל מאשר להתקשר

או כאלה שנזכרים בך אחרי חודש כדי לזמן אותך לראיון נוסף

בכלל כל עניין הראיונות המרובים האלה שלא נעשים באותו יום מעצבן משהו

תחשבו שלא משנה מה, הנסיעות האלה עולות כסף! ואנחנו המובטלים אין לנו מזה הרבה

 

הייתי בראיון ראשון במקום מסויים, ואחרי כמה ימים התקשרו כדי שאני אבוא לראיון שני מעכשיו לעכשיו

קודם כל זה בלתי אפשרי, שנית כבר היו לי ראיונות לאותו היום ככה שזה בכלל היה בלתי אפשרי

והבחורה שהתקשרה אלי כל כך התפלאה שאין לי זמן, אז הסברתי לה שאני בן אדם שיש לו סדר יום, ויש לי עוד ראיונות

ואני לא יכולה פשוט לבוא עכשיו, שתקבע איתי יומיים קדימה לפחות כדי שאני אוכל לתזמן בין הראיונות

 

חוץ מזה שאני חושבת שזה לא ממש מכובד להתקשר לבן אדם שיבוא לראיון מעכשיו לעכשיו

שום דבר לא מבטיח שיש לו זמן, אחרי הכל אני לא יושבת בבית מחכה להם שיתקשרו

 

הכי אני לא אוהבת את הראיונות ששואלים אותי בהן שאלות בנאליות

בכלל כל הראיונות הטכניים האלה משגעים אותי

זה שאני אזכור באיזו תיקייה נמצא קובץ מסויים

או איזו שורה כותבים לפני שמתקינים משהו

זה לא מה שהופך אותי לעובדת טובה

כל מי שסיים קורס של מייקרוסופט יודע את הדברים האלה בע"פ (כי בקורס משננים)

אבל אם הוא יתקל בתקלה ספק אם הוא יידע איך לפתור אותה

האמת שבמוח שלי יש מקום לדברים הרבה יותר חשובים מאשר לזכור בעל פה תפריטים ומקומות של קבצים

כשעובדים אחרי כמה זמן זוכרים לבד (כי חוזרים על אותם הדברים שוב ושוב).

אני מעדיפה שיתנו לי להתקין מחשב או שרת מאשר שישאלו אותי את השאלות האלה

אני בן אדם שעושה, לא מקשקש בשכל על מה אני יודעת ומה לא

 

הכי הורג אותי אלה ששואלים אותי "טוב על איזה נושא את רוצה שאני אשאל אותך?"

נו באמת, שאל אותי מה שאתה רוצה אם אני אדע אני אענה ואם לא אז לא

בכלל אני לא סובלת את התחקירים הטכניים האלה

זה שאני אזכור דברים בעל פה לא הופך אותי לעובדת טובה

ומה שאני לא יודעת אני יכולה ללמוד, עם כל הכבוד לא הייתי בתחום שלי אם לא הייתה לי יכולת למידה עצמית

 

ואה, כן אלה שלוקחים רק את האנשים שיש להם MCSE או MCITP (קורסים של מייקרוסופט)

כאילו שהתעודה הזו נותנת גושפנקא לזה שאתה עובד טוב

אתם יודעים כמה אנשים יש שסיימו את הקורסים האלה?

רוצים לדעת כמה מהם לא עובדים בתחום?

רוצים לדעת כמה מהם מצאו את עצמם אחרי שהם שילמו על קורס לא מעט כסף (18 אלף בג'ון ברייס) עובדים בשכר מינימום (או קצת מעל) בתמיכה טכנית בחברת אינטרנט?

ואלה שמרימים גבה שאני אומרת להם שאין לי את התעודות האלה

גם אם עכשיו הייתי רוצה לעשות רק את המבחנים זה עולה בסביבות 5 אלף ש"ח

חברים שלי שיש להם תעודות ישנות יותר, ומייקרוסופט רוצים שהם יחדשו, גם הם לא הולכים לחדש, זה עולה כסף

למה לבזבז 5000 ש"ח על חידוש תעודה?

חוץ מזה שרוב הידע בסופו של דבר מגיע מהעבודה עצמה

בקורסים מלמדים רק את הבסיס, by the book מה שנקרא, לא הרבה מעבר

 

ואגב חיפוש עבודה, העניין של ההמלצות

ניסיתי לתפוס את המנהלת בחברה האחרונה שעבדתי בה (שנתיים) כדי שתיתן לי המלצה

זה היה בלתי אפשרי, האמת בחודשים הראשונים (חצי שנה) אחרי שעזבתי שם התחננתי שתיתן לי המלצה כתובה

היא אמרה שהיא תשלח - ובכן לא דובים ולא יער

אי אפשר לסמוך על אנשים יותר

העבד עשה את שלו - העבד יכול ללכת

 

אמא שלי כל הזמן חופרת לי על זה שחברים שלי שעבדו איתי בחברה שנעלמה (פשטו את הרגל) מצאו עבודה

מטריקס (שאותו הכרתי שם) פוטר מהעבודה שלו אחרי 3 חודשים שהוא עבד שם

הוא סיפר לי על זה אתמול הייתי בשוק

הוא כל כך התלהב מהמקום עבודה וצורת העבודה, וההשקעה בעובדים

והוא, עם כל הידע הנרחב שלו, אפילו למד שם כמה דברים חדשים

וחבר נוסף, נקרא לו דולפין, הוא זה שהחלפתי אותו באותו מקום, אנחנו מכירים כמעט 10 שנים

הוא עובד במקום והחוזה שלו נגמר בספטמבר, והוא יודע שהוא לא יישאר שם

 

כשסיפרתי לאמא שלי את זה היא נאלמה דום

אחרי הכל זה לא חשוב רק למצוא עבודה, חשוב למצוא עבודה טובה ולהישאר בה

אחרי הכל היום כל עובד הוא עובד זמני, אין שום דבר שיגן עלייך מפני פיטורים

לפעמים אתה יקר לחברה שמעסיקה אותך, כמו מה שקרה למטריקס

היום חברות לא מוכנות לשלם הרבה על ידע

הן רוצות שתבוא עם כמה שיותר ידע ולשלם לך כמה שפחות

לפעמים אתה מתחיל לעבוד במקום עבודה ומגלה שמה שהבטיחו לך זה לא מה שאתה מקבל, והעבודה לא מה שחשבת

כמו במקרה של דולפין, שיודע שברגע שתסתיים ההתחייבות של המעסיק שלו (חצי שנה) הם יתנו לו ללכת

 

לא יפה בכלל העולם הזה של מחפשי העבודה

כל אחד הוא זמני, כל אחד הוא אירעי

שום דבר לא מגן עלייך מפני פיטורים

הדרישות בשמיים, השכר ברצפה

ממתי הפכנו למדינת עבדים?

ממתי?

 

 

והנה משפט שראיתי ומאוד הצחיק אותי:

מחשבים הם כאלה דרמתיים
can't find this page
קודם כל תירגע, בוא תנסה לחשוב איפה ראית אותו פעם אחרונה

 

מוציא לשון

 

 

נכתב על ידי , 25/7/2011 14:41   בקטגוריות דברים קטנים ומעצבנים, ההורים שלי, חיפוש עבודה, יומן מובטל, על אנשים וחיות אחרות, ענייני עבודה, קיטורים  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של The Shamrock ב-31/7/2011 00:03
 



אני אלרגית


 

לניקל

במחשבה ראשונה חושבים, אה... לא ביג דיל

ניקל זו מתכת, אז לא תלבשי תכשיטים, לא נורא (גם ככה אני לא אוהבת)

אני יכולה ללבוש רק זהב צהוב או זהב לבן עם חומר אחר שנקרא פלדיום

ועל תכשיטים אחרים, כפתורים או אבזמים אפשר למרוח לק שקוף שיחצוץ בין העור למתכת

ניקל משמש בתעשיית התכשיטים כדי לחזק את המתכות כי במצב הטהור שלהן הן רכות

 

ניקל זו גם מתכת מסרטנת (אם שותים או אוכלים את זה) - תשאלו את הצוללנים ששחו בקישון וקיבלו סוגי סרטן שונים ומשונים

סוג של מינרל שיש אותו באחוזים מסויימים כמעט בכל סוגי האוכל שיש

האחוזים של הניקל באוכל משתנים בהתאם למים בהם הוא הושקה ולאדמה בה הוא גדל

 

אני לא אוכלת (ו/או שותה):

קולה (לסוגיה השונים)

כרוב

חסה

ברוקולי

פול

עדשים ירוקים/כתומים

שעועית ירוקה/לבנה

תרד

כל סוגי הדגנים המלאים (וגם אלה שלא)

כל סוגי הקיטניות

שקדים (ומרציפן)

אגוזים (לסוגיהם)

בוטנים

תירס

קפה

תה רגיל (מעלי תה)

גרעיני חמניות

כוסמת

תותים

אפונה ירוקה

בננות

אגסים

פטל

שיבולת שועל

שעורה

צדפות

פטריות

בצל

שום

נבטים

כל דבר שיצא מקופסאת שימורים

שוקו - קקאו

סובין

סולת

שומשום

צנון

צנונית

תמרים

תאנים

אננס

שזיפים

אורז

עלי בייבי

 

וזה רק על רגל אחת הדברים שאני זוכרת בשלוף

אלרגיה זה לא דבר מצחיק

לא כל האלרגיות מתבטאות רק בהרגשת צינון ופריחה

יש כאלה שגורמות לסכנת חיים של ממש

 

החוסר מודעות בישראל לאלרגיות הוא מוזר

במיוחד כשהן קיימות ומתרבות

וזה לא רק במסעדות

בשנים האחרונות יצא לי להיות אצל 3 דיאטניות שלא ידעו להגיד לי באיזה סוגי אוכל יש ניקל

(ואין כמעט מידע על זה בעברית, רק באנגלית)

והן דיאטניות - הן אמורות לדעת את זה!

אז אני זוכרת חלק בעל פה

ומה שאני לא זוכרת אין בארץ או שהתופעות לוואי של זה לא קיצוניות בשבילי

אבל עדיין

 

השבוע בחורה נפטרה בגלל אלרגיה לאגוזים

למרות שהיא שאלה ווידאה שבקינוח שהיא הזמינה אין אגוזים

גם אחרי שהיא הרגישה שיש, היא לא הלכה לבית חולים

התוצאות קשות - מוות!

לא תמיד מצליחים לטפל בבעיות הקשות של האלרגיה בזמן

מוות בגלל שטות, אין דרך אחרת להסתכל על זה

מי שלא אלרגי לעולם לא יבין

 

אני תמיד צוחקת שפחית של קולה תביא אותי לבית חולים

(כי זה נורא מצחיק להיות אלרגים לקולה, יש אנשים ששותים את זה כמו מים)

אבל זה לא מצחיק בכלל להגיע לבית חולים לטיפול

לא מצחיק להיות בסכנת מוות בגלל שטות

לא מצחיק למות בגלל זה

 

נכתב על ידי , 22/7/2011 13:43   בקטגוריות אישי, תזונה ודיאטה  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ohad_poz ב-25/7/2011 22:52
 



מחשבות של יום שישי


 

 

 

אתמול במושב חגגו 60

הוציאו לא מעט כסף על האירוע הזה

בנו במה ענקית, עשו מופע, נואמים, אוכל לא ממש היה

 

עד כמה שאני יודעת רוב החברים (במושב) לא היו מעוניינים בכל הבלאגן הזה

ולכן במופע כמעט כל מי שהשתתף היו אנשים מההרחבה (אקא לא חברי אגודה)

המופע היה נחמד, אבל לטעמי האישי (ולא רק) משעמם למדיי

הקונספט היה נחמד, שני ילדים שנכנסים לספר שמביא אותם לעבר של המושב והם רואים תמונות בדרך שמספרות על המושב

בפועל, אני לא חושבת שמזה מישהו יכל ללמוד משהו על המושב

זה לא שהשחקנים היו רעים או משהו

פשוט לא היה בשר, זו הייתה הופעה אנמית לחלוטין

זה לא הציג את המושב כלל וכלל

מה שעדיין לא אומר שההופעה לא הייתה מושקעת ויפה

אבל היא הייתה משעממת ומשמימה, והיו שם כל כך הרבה פאשלות באמצע

 

כשהייתי ילדה, היו עושים כל שנה לשכבת הבר מצווה הופעה

השכבה שלי הייתה האחרונה שלה הייתה שנת בר מצווה אמיתית עם המופע בסוף

אני זוכרת בתור ילדה, איך כל שנה היינו מחכים לקיץ כדי להציץ בחזרות של ילדי הבר מצווה למופע שלהם

ביים את המופע מישהו מהמושב, שהיה עושה עבודה נהדרת, הרבה יותר נהדר משל הבמאי הפלצן שביים את המופע 60 למושב

 

את הבמאי יצא לי להכיר בערב שהיה לנו, בני המשק הדור הצעיר

הוא ביקש שנשב כולנו ונדבר על חיי המושב בתור ילדים

חיפש פיקנטריה

איזה דברים פיקנטיים יש כבר בחיי ילדים? באמת?

היינו ילדים, עשינו שטויות, דברים של ילדים

בסוף אחרי 4 שעות של צילומים

במופע לא היה שום דבר מתוך זה

 

אחד הדברים שהגענו למסקנה זה שאנשים שבאו לגור בהרחבה של המושב

באו למושב כדי להיות מושבניקים, אבל במקום לבוא ולהצטרף אלינו ולהיות מושבניקים

מנסים להפוך את המושב ליותר ויותר עירוני

דוגמא לכך הם החגים שהם עושים, שאין חג שיש בו בכלל אווירה מושבניקית יותר

הכל עם מפעילים מבחוץ ומתקנים מבחוץ ומנחים מבחוץ ופירוטכניקה וזיקוקים

או למשל הכביש שהם ביקשו שיהיה בכניסה למושב, 9 חודשים סבלנו מאבק עד שסיימו

ועכשיו זה נראה כמו רחוב עירוני (ומכוער!) בלי טיפת ירק בעיניים, בלי עצים

כביש ומדרכה ואה כן, יש לנו אפילו תמרורים ומעבר חציה!

לא שזה ישנה לנו המושבניקים האמיתיים, אנחנו לנצח נלך על הכביש ולא על המדרכה

או למשל, הבתים שבנו בהרחבה, ענקיים, חסרי פרופורציות, כל אחד מנסה להראות ששלו יותר גדול

ושלא תבינו לא נכון, יש אנשים שהגיעו מבחוץ וגרים בתוך המושב, והם גם בנו בתים גדולים

אבל הבתים שלהם משתלבים בין הבתים של המושב, הם לא בנו מפלצות ראוותניות ענקיות ומכוערות

אני יודעת שאנשים מבחוץ מתלהבים מאוד משכונת ההרחבה

אבל האמת, השכונה הזו נראית כמו יישוב נפרד לגמרי

אין שם שום דבר מהציביון של המושב

 

האנשים מההרחבה אלה אנשים שיראו אותך בשכונה ולא יגידו לך שלום

וזה לא מושב ענקי, הרוב מכירים פה את כולם

אלה אנשים שאם תנסה לעצור טרמפ (כי תחבורה ציבורית אין פה ממש)

לא יטרחו לעצור לך בכלל אפילו שהם יודעים שאתה מהמושב

 

בשורה התחתונה אני לא נהניתי מהמופע של ה60 למושב

הוא היה משעמם לדעתי, ודיי לא קשור לשום דבר

היו לא מעט אנשים

אבל כמעט לא מהגיל שלי

לא היה אוכל, שזה דבר שגורם להרבה אנשים לבוא

ואחרי המופע הייתה הופעה של איזו להקה שאף אחד לא שמע עליה בחיים

וכמעט אף אחד לא נשאר שם כדי לראות אותם (בזבוז כסף)

זו הייתה התנהגות כל כך לא מושבניקית, כל האירוע הזה היה רחוק מאוד מהאופי המקורי של המושב

יקר ומשעמם

 

 

חוץ מזה השבוע לא מספיק במשפחה שלי הבעיות של סבא שלי

שעדיין לא נגמרו ממש, אחרי הכל בגיל הזה בעיות מתחילות ולא הולכות

ויש לו נזק בגלל שהוא הזניח עניין מסויים ולא ברור הפתרון לדבר הזה

כי הנזק בלתי הפיך, ולמרות שיש ניתוח שעשוי לעזור, לא בטוח שזה בא בחשבון

בגלל שסבא שלי מבוגר ויש לו סכרת ובעיות לב וכל מיני דברים אחרים

אבל עכשיו אנחנו בבירורים לגבי מה עושים

 

אז דודה שלי חולה עכשיו, יש ל איזה משהו בכליות ובתחילת השבוע היא ממש לא תיפקדה

סבא וסבתא שלי התקשרו אליה והיא לא ענתה להם

אז הם נסעו אליה והבית היה סגור, הילדה לא הייתה בבית והיא הייתה ישנה בחדר

טוב הילדה הייתה אצלה חברה שלה כי היא ידעה שעם חום ואנטיביוטיקה היא לא מתפקדת

אבל סבא וסבתא שלי נלחצו מזה ועשו לאמא שלי סרט בראש שלקחו לדודה שלי את הילדה

הכל בגלל שהיא לא סיפרה להם שחברה שומרת עליה בגלל שהיא חולה

 

נכון שאם אתם אנשים מבוגרים לא הייתם מצפים שההורים שלכם ילחצו בגלל שאתם חולים או לא עונים לטלפון

זה רק מראה מה שסבא וסבתא שלי חושבים על רמת האחריות של דודה שלי

אפילו שהיא בת 45 היא מתנהגת בצורה ילדותית ולכן הם רודפים אחריה כל הזמן

 

אז הבעיה בכליות, לא יודעת מאיפה היא הגיעה

ולמה דודה שלי הייתה צריכה להגיע לסף אשפוז ולא לטפל בעצמה לפני

 

אמא שלי אומרת שהבעיה בכליות של דודה שלי זה בגלל בעיה נפשית

הגרוש שלה שעושה לה את המוות, זה שהיא אם חד הורית (היא לא! היא גרושה זה לא אותו הדבר!), זה שהיא עובדת המון.

מעצבן אותי נורא שאמא שלי כל הזמן מסנג'רת על אחותה

אני מכירה אמהות חד הוריות, ואמהות גרושות, שעובדות קשה מאוד למחייתן

אף אחת מהן לא בחרה לגור באחת הערים היקרות בארץ ולשלם שכר דירה

אף אחת מהן לא שולחת את הילדים שלהן לגן פרטי

אף אחת לא עושה סרט מזה שהגרוש קצת משחק עם הכלים שעדיין נותרו לו להשפיע

אף אחת לא נשארת בשאננות במשך כמעט 3 שנים מאז שהן התגרשו, בלי להסדיר ולסגור את העניינים

 

אבא שלי הציע לקרוא לגרוש של דודה שלי שייקח את הילדה אליו לסוף שבוע

אמא שלי ישר התנגדה, אמרה שהוא מניאק וצבוע ויעשה לדודה שלי את המוות על זה

לא שדודה שלי במצב לטפל בילדה לבד כרגע

למרות שהיא חשבה ברצינות ללכת לעבוד היום (היא עצמאית)

אמא שלי כמעט הרגה אותה על זה, אמרה לה שלא תעיז לצאת מהבית

(זה שאחרי יומיים אנטיביוטיקה היא מרגישה קצת יותר טוב וירד לה החום לא אומר שהיא יכולה לחזור לעבוד)

 

אמא שלי סיפרה שהגרוש של דודה שלי אמרה עליה שהיא לא יודעת להיות אמא טובה

האמת, שהוא צודק, לדודה שלי אין את זה, והיא מודעת לזה

לכן הילדה נמצאת בגן רוב היום

מסגרת

דודה שלי לא יודעת לתת מסגרות

להציב גבולות

לחנך

היא לא יודעת או שהיא לא רוצה לדעת או שהיא לא מסוגלת לזה

אני לא יודעת למה, היא פשוט כזו

זה לא אומר שהיא לא אוהבת את הילדה

היא פשוט לא מתאימה לגדל ילדים זה הכל

לתת לילדה בת 3 וחצי ללכת לישון ב11-12 בלילה

רק עכשיו נגמלה מחיתולים (וגם זה בגלל שבגן שהיא תלך אליו בשנה הבאה מקבלים רק גמולים)

כי האג'נדה של דודה שלי הייתה שהילדה תבקש - הילדה יודעת מה טוב בשבילה (כן בטח)

שלא לדבר על הסרטים עם האוכל, מזל שבגן יש אוכל וכו' אז שם היא אוכלת נורמלי

והאורח חיים של דודה שלי

וחוסר המשמעת שלה באופן אישי

והיא יודעת שיש לה בעיה, והיא לא מנסה לפתור אותה או להתמודד

היא בעצמה אמרה שאין לה כוח להתמודד

היא עושה מה שנוח לה

והילדה שתצטרף

לפעמים זה נראה כאילו היא מתייחסת לילדה בתור חברה טובה

זה נראה לי כל כך לא נכון ולא בריא

אפילו שאני לא אמא ואין לי ניסיון הורי

הורים לא נועדו להיות חברים של הילדים שלהם

הם הורים, תפקידם לחנך, להציב גבולות, לעצב את האישיות של הילדים שלהם

 

אמא שלי טוענת שהמצב של דודה שלי נגרם בגלל בעיות נפשיות

זה לא שאני לא שוללת את זה שמצב נפשי רעוע משפיע על מחלות

הוא כן, אבל הוא לא גורם למחלות לפרוץ - אף אחד לא חולה בשפעת בגלל שהוא במצב נפשי רע

אני מניחה שדודה שלי פשוט הזניחה ו/או לא טיפלה בבעיה או שחיכתה שהבעיה תעבור לבד

ובמקום זה רק העמיסה על עצמה עוד עבודה ולא נתנה לגוף שלה לנוח ולהתרפא

ובום, היא כמעט אושפזה בבית חולים

 

דודה שלי היא רקדנית וקומיקאית ויש לה מופע, והופעות הן בעיקר בלילה

אז היא נוסעת להופיע, חוזרת ב3-4 בבוקר, מתקלחת אוכלת משהו יושבת על המחשב איזה שעתיים

היא לא תלך לישון ב6 בבוקר שאוטוטו הילדה מתעוררת וצריך לקחת אותה לגן

אבל אחרי שהיא שמה את הילדה בגן, היא לא לוקחת אחריות והולכת לישון כמה שעות

אלא ממשיכה להיות ערה ועושה סידורים וכו', אם היא ישנה זה אולי שעתיים שלוש

הילדה חוזרת מהגן בסביבות 4 אחה"צ ואז אין מצב לנוח כי הילדה צריכה תשומת לב ותעסוקה

ואם יש לדודה שלי הופעות יום אחרי יום זה נמשך ככה בלי מנוחה

וכן, לדעתי זה עניין של אחריות ומשמעת אישית, לדעת שמ-8-9 בבוקר היא הולכת לישון עד 12-13 או משהו כזה

ואחר כך מתחילה את היום שלה

לי לפחות זה נשמע הגיוני לעשות ככה

ולא לחיות על שעתיים שינה בלילה במשך שבועות

ולהעמיס עוד ועוד ועוד

בכל זאת זה לא שהיא בת 20 ומשהו או 30 ומשהו

היא כבר בת 45, יש לה ילדה, יש לה אחריות

היא צריכה לסגל לעצמה סדר יום מובנה, וזה בעצם מה שאין לה

 

באמת לי הכי מפריע שאמא שלי מסנג'רת עליה כל הזמן

בן אדם אוכל את מה שהוא מבשל

וזה לא שדודה שלי לא מודעת לבעיות שלה

היא פשוט לא עושה שום דבר כדי לפתור אותן או להשתפר

להגיד שבגלל שהיא מגדלת את הילדה כמעט לבד

היא לא האישה היחידה שעושה את זה

ואני לא מכירה אף אחת שעושה מזה כזה רעש גדול מלגדל ילד לבד

כאילו שזו משימה בלתי אפשרית קשה מנשוא

ברור שזה יותר קשה לגדל ילד לבד מאשר בזוג

אבל זה לא כל כך נורא (אף אחד הרי לא כופה על נשים לגדל ילדים לבד)

לא כמו שאמא שלי מציגה את זה

אבל עזבו, אמא שלי פוחדת מהצל של עצמה

שזה גם מעצבן

 

שתבינו, שאני הולכת לראיונות עבודה

בכל פעם היא אומרת לי שזה סתם בזבוז זמן

ושחבל שהלכתי

ועם זה אני צריכה להתמודד כמעט כל יום

 

השבוע אימצנו חתול חדש

יותר נכון אחותי הביאה גור חתולים שהיא מצאה בשכונה

עם דלקת עיניים שלא ברא השטן

כמובן שטיפלנו בו ומצבו הרבה יותר טוב

אנחנו עדיין לא בטוחים כמה הוא רואה

החלק המצחיק - אחותי רצתה חתול

ומי מטפל בו?

בטח שלא אחותי...

 

 


נכתב על ידי , 15/7/2011 13:26   בקטגוריות דברים קטנים ומעצבנים, החיים במושב, המשפחה שלי, על אנשים וחיות אחרות  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קוראת מחשבות ב-22/7/2011 10:56
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 43




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)