לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2011    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2011

אני חייבת להודות ש...


 

אני משועממת

זהו, זה רישמי

אחרי 5 חודשים בבית

מתוכם חודשיים עם חיפוש עבודה אינטנסיבי

מיציתי את הרעיון הכללי

בהן צדק אני אומרת לכם

כמה כבר אפשר לשבת ולגלוש באינטרנט?

לראות סרטים ו/או סדרות שפיספסתי בשנים האחרונות

לנסות לא להקשיב להורים שלי שבאים עם הגישה הכי שלילית בעולם

 

ועוד משהו

נמאס לי לחפש עבודה

זה לא כייף כבר

לא שזה אי פעם היה ממש כייף

אבל זה נעשה מעיק, מטריד, מציק

זו התקופה הכי ארוכה שהייתה לי אי פעם שבה חיפשתי עבודה

(טוב האמת שזה לא מדוייק בשנה שעברה זו הייתה התקופה הכי ארוכה אבל אז קיבלתי דמי אבטלה)

 

הבעיה העיקרית היא למצוא עבודה בתחום שלי

דבר שמעלה לי לא אחת תהיות בקשר לתחום בו אני עוסקת

לא רק אני, אלא גם חברים שלי שנמצאים באותו תחום כמוני

מחפשים עבודה אחת לשנתיים שלוש

יציבות? זה לא בדיוק דבר שקיים בתחום הזה

 

לי אישית נמאס מזה

אני חושבת שאחרי עשור במקצוע, 12 שנים אם מחשיבים גם את הניסיון הצבאי

הגיע הזמן להישאר במקום אחד, יותר מרק שנתיים שלוש

נמאס לי מלעשות כל כך הרבה ראיונות לכל מקום (מינימום 2 ראיונות)

והכי משגע אותי אלה החברות שלא מחזירות תשובה

מה הבעיה לשלוח במייל תשובה שלילית? לפחות נדע

 

באחד הראיונות שעשיתי לאחרונה שאלו אותי מהם הדברים שהכי חשובים לי במקום העבודה

אמרתי, שזה יהיה מקום שיהיה לי נעים להיות בו, שזה מקום שאני ארצה להגיע אליו בבוקר

אני חושבת שסביבת עבודה נעימה זה א-ב במקום עבודה

אחרת לא משנה מה תהיה המשכורת שלי, או אם זו עבודת החלומות שלי

ברגע שהסביבה לא נעימה, זה הורס את ה-כ-ל

הדבר השני שחשוב לי זה שהעבודה תהיה מעניינת, מאתגרת מספקת

כשמשעמם בעבודה הזמן לא זז, ולהגיע למקום שבו אני אסתכל על השעון כל הזמן וארגיש כאילו הזמן לא עובר

זה סיוט לשמו

 

אחרי שכמעט התקבלתי לעבודה (מה שסיפרתי בפוסט הזה)

התחלתי גם קצת להתפשר מקצועית, לגשת לעבודות בתחום שאולי ברגיל לא הייתי ניגשת אליהן

לא משאת נפשי, לגמרי לא

אבל הדרישות אליהן יותר איך נאמר גמישות

 

אני מעבירה סצינות בראש שלי

אם אני מתקבלת לאחת מהעבודות הפחות מועדפות עלי -אבל באמת שאני צריכה כבר להתחיל לעבוד, משעמם לי בבית וגם מצבי הכלכלי נעשה גרוע מחודש לחודש, אם להודות על האמת

ופתאום אחרי שבוע שבועיים אני מקבלת תשובה חיובית ממקום שמאוד רציתי ובתפקיד שלי

מה אני עושה

קמה והולכת? נשארת? מוותרת על הזדמנות?

וגם האם להמשיך בתהליכי גיוס לעבודות שאני כן רוצה שכבר התחלתי בהם ואני נמצאת באמצע

 

מתישים תהליכי הגיוס האלה

יותר מדיי ראיונות

יותר מדיי מבחנים

יותר מדיי תהליכים

יותר מדיי זמן לחכות לתשובות

אני לא יודעת אם זה ככה בתחומי רגילים

אבל תהליך גיוס מהיר נמשך כ-3-4 שבועות, וברגיל חודש וחצי חודשיים

(זה אומר שכל שבוע יש ראיון/מבחן כלשהו ואחרי 3 כאלה בדר"כ מקבלים תשובה של התקבלת או לא)

 

לא פשוט למצוא היום עבודה

אוגוסט היה חודש יחסית שקט

רוב חברות ההשמה יוצאות לחופשות מרוכזות בתקופה הזו

ומה לעשות שרוב העבודות בתחום הן דרך חברות השמה

ספטמבר הוא סוג של חודש קצר, כי החגים מגיעים בסופו

ואחרי החגים... השד יודע מה יהיה אחרי החגים

 

ובחיי שבא לי לנוח כבר מהחיפוש הזה

 

 

 

 

נכתב על ידי , 30/8/2011 10:43   בקטגוריות חיפוש עבודה, יומן מובטל  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-30/8/2011 20:38
 



עשור לישרא


 

לא להאמין שהזמן טס!

 

את הפוסט הראשון שלי כתבתי בתאריך 03/12/2003

מה שאומר שאוטוטו אני 8 שנים כאן

איזו כברת דרך עשיתי מאז שהתחלתי לכתוב פה

 

האמת שהתחלתי לקרוא בישרא חצי שנה לפחות לפני שהתחלתי לקרוא

עמית המכשף המליץ לי על המקום והייתי קוראת קבועה בבלוג שלו (היום הוא כותב יותר בבלוגים של תפוז)

ומשם גם הגעתי לטליק ומשם לבלוגרים אחרים.

חלק ניכר מהבלוגרים שהיו כשרק התחלתי לכתוב פה עזבו

חלק קטן עדיין פה כותב ופעיל

חלק מהבלוגרים שהפסיקו לכתוב, כל זכר להם נעלם ברגע שהבלוג שלהם נמחק

 

ואני לא אשכח את הדילמה התמידית שהייתה באותה תקופה, מי זו מרגי? והאם היא אמיתית?

טליק ומרגי אגב, היו הבלוגרים היחידים שהתחלתי לקרוא באמצע, וחזרתי להתחלה כדי לקרוא אותם ממש מההתחלה

 

כשהתחלתי רק לכתוב את הבלוג, זה לא היה בדיוק ה-דבר לכתוב בלוג

אבל באותה שנה תודות לתוכנית "ארץ נהדרת" המודעות לעולם הבלוגים עלתה

ופתאום לכל אחד היה בלוג

ופתאום כולם דיברו בשפה של הבלוגרים

אני חושבת שבשנים האחרונות יש דעיכה בעקבות פייסבוק

אם כי אני לא רואה את זה כתחליף אמיתי לפלטפורמה הזו.

 

הבלוג שלי, הוא סוג של יומן אישי שפתוח לעולם, פחות או יותר

הגעתי לפה בגיל 22, וגדלתי והתפתחתי עם המקום הזה והכתיבה בו.

אני שמה לב לזה במיוחד לאחרונה כשהחלטתי לתייג פוסטים ישנים (מלפני עידן התגיות)

ופתאום אני קוראת את עצמי מהתקופה ההיא, ומבינה איזו כברת דרך עשיתי מאז

איך צמחתי וגדלתי והתפתחתי כבן אדם

אני לא חושבת שהייתי שמה לב לדברים האלה אם לא היה המקום הזה לחזור אליו, לקרוא ולהיזכר

 

אני לא עושה עניין מהבלוג

חלק ניכר מחבריי (אלה שלא הכרתי מפה) לא יודע בכלל שיש לי בלוג

גם לא אף אחד מהמשפחה שלי (לפחות לא ככל הידוע לי)

בשבילי זה כמו בית שני

מקום לכתוב את מחשבותי, רגשותי, מה שעובר עלי

ולקבל פידבק בצורה הכי אובייקטיבית שיש

מקוראים קבועים, מקוראים אקראיים

דיעות של אנשים, נותנות פרספקטיבה אחרת לדברים

פרספקטיבה שאולי לבד לא הייתי רואה

 

היו לי תקופות שהייתי יותר פעילה

היו תקופות שהייתי פחות פעילה

זה הכל תלוי ביד הכותבת ובמה שיש לי להגיד או לכתוב

 

בזכות ישרא הכרתי פה אנשים נפלאים שאני בהחלט יכולה לקרוא להם חברים

שאת חלקם פגשתי במציאות וחלקם לא

וללא המקום הנפלא הזה סביר להניח שלא היינו מכירים

 

ולכן אני אנצל את הבמה הזו להגיד תודה - תודה רבה ליריב חבוט המקים של ישראבלוג

שבלעדיו אף אחד מאתנו לא היה פה במדייה הנפלאה הזו

 

 

 

נכתב על ידי , 27/8/2011 12:39   בקטגוריות Networking  
40 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-30/8/2011 10:45
 



ראיונות עבודה


 

אני חושבת שאחד הדברים המתסכלים ביותר הוא ריבוי ראיונות העבודה

היום כבר לא מקבלים תשובה ישר, תמיד יש לחכות לפחות שבוע לתשובה

וגם אחרי התשובה הזו, יש עוד ראיון אחד לפחות

 

חלק מהחברות בהן יצא לי להתראיין שמים דגש חזק מאוד על ידע טכני

לא אחד כזה שקשור בהכרח לתפקיד

יותר על מנת לסנן מועמדים

 

כל מיני מבחנים טכניים שברוב המקרים אין קשר בינם לבין התחום בו צריך לעסוק בחברה

רק כדי לראות שאתה יודע משהו

זה קצת מזכיר לימודים של פסיכומטרי - מסננת כזו

לא שהתפקידים האלה כל כך מבוקשים, בכל זאת יש במקומות האלה תחלופה דיי גבוהה של אנשים

במיוחד אם אין התחייבות (וביננו גם התחייבות אפשר לשבור).

 

יש מראיינים שרוצים שתדע 20 אלף דברים בעל פה

תפריטים, אתרי אינטרנט מסויימים המשמשים בעבודה השותפת

אני הכי לא אוהבת את אלה ששואלים אותי על מה אני רוצה שהם ישאלו

שיתנו לי שרת או מחשב להתקין

אני בן אדם של מעשים לא של דיבורים

בדיבורים כל אחד יכול לשכנע שהוא יודע

בפועל, זה לא אומר הרבה

כל אחד יכול ללמוד בעל פה

 

השבוע היה לי ראיון בחברה שהמנכ"ל נמצא עם האף יותר מדיי בעננים

חברה קטנה (12 אנשים) שהמנכ"ל שלה תופס מעצמו יותר מדיי

התפאר בפני על זה שהוא מתעקש לשים את החברה בפריפריה (20 דקות מת"א כן)

ולהעסיק אנשים מהפריפריה

בטח - בפריפריה (ובכלל בעיר ששם החברה נמצאת) הרבה יותר זול לשכור משרדים מאשר בתל אביב למשל

 

זה בכלל היה קטע מוזר עם החברה הזו

שלחתי קורות חיים דרך אתר שאני מנויה דרכו

ובמקום שהם יתקשרו אלי, קיבלתי במייל מהמנכ"ל שביקש שאני אתקשר אליו

סבבה

התקשרתי אין עונה, כמה ימים שאני רודפת אחרי הבן אדם ואין קול ואין עונה

גם לא להודעות קוליות

בסוף שלחתי לו SMS והוא חזר אלי בשעת ערב מאוחרת

 

אחר כך כשהגעתי סוף סוף לראיון שם

בבניין משרדים לא היה זכר לחברה

(גם אנשים ששאלתי שעובדים בבניין לא ידעו על מה אני מדברת)

מזל שממש במקרה כתבתי את הטלפון הקווי של החברה

כי המנכ"ל לא טורח לענות לסלולרי שלו

והפקידה שם הדריכה אותי איך להגיע

ששאלתי את המנכ"ל מדוע אין שילוט, או משהו

הוא אמר לי "אף אחד לא צריך לדעת מי אני ואיפה אני יושב"

מי ישמע זו חברה בטחונית או משהו כזה (ואפילו לאלה, כל אחד יודע איפה הן יושבות)

 

זה אגב נרשם בתור הראיון הכי קצר שהיה לי בהיסטוריה

אולי קצת יותר מ5 דקות (לא ממש מדדתי)

המנכ"ל הפלצן אמר לי שאצלו כולם מתחילים מאפס

הוא לא מאמין למה שאנשים כותבים בקו"ח שלהם

ולכן אם אני רוצה לעבוד אצלו אני אתחיל ממשכורת התחלתית בתחום

אמרתי לו תודה - אבל לא תודה, אני ממש לא מתכוונת למכור את חיי לעבודה (עובדים שם גם בשישי ומוצ"ש)

ובטח לא לעבוד במקום שאחרי 12 שנות ניסיון בתחום ישלם לי משכורת מינימלית

עם יחס של עובד ירוק בתחום שזה עתה סיים קורס מחשבים כלשהו.

 

זה היה בזבוז זמן שידעתי עליו מראש

והאמת אם זה לא היה כ"כ קרוב למושב בו אני גרה סביר להניח שלא הייתי מטריחה את עצמי עד לשם

אחד הדברים היותר מעצבנים זה ללכת לראיונות מיותרים

כאלה שיש לך תחושת בטן ש"זה לא זה"

אבל אתם הולכים בכל מקרה, שיהיה

הנסיעות האלה עולות כסף

שלא לדבר על הזמן שבוזבז

 

כמובן ששכחתי שהבטחתי לעצמי כבר אחרי החברה המוזרה בה עבדתי חודשיים (והיום היא לא קיימת) שאני לא אלך לעבוד בחברות כל כך קטנות שוב

 

זה לא שאני לא צריכה עבודה

אבל יש גבול לכל תעלול

ועם כל הכבוד, יש לי 12 שנות ניסיון בתחום - זה שווה משהו

בדיוק כמו שהסברתי לאמא שלי לפני כמה ימים שהיא טענה שאני נופלת בראיונות עבודה בגלל השכר שאני מבקשת

קודם כל לרוב בראיון הטלפוני אני מבררת שהמעסיק ואני רואים עין בעין את נושא המשכורת

לרוב אני לא אלך לראיון אם אין הסכמה על הנושא הזה, אלא אם כן המשרה היא ממש משהו שווה במיוחד שאני מוכנה לוותר על משכורת נאה בשביל הניסיון התעסוקתי

שנית אמרתי לאמא שלי, משכורת של עובד מתחיל בתחום היא X, לי יש 12 שנות ניסיון בתחום, אני מבקשת X פלוס 3K שלדעתי זה ממש לא הרבה ותואם את הניסיון והידע שיש לי (וכן אני מוכנה להיות גמישה שצריך)

האמת אני לא בטוחה שהיא הבינה שבן אדם עם ניסיון בתחום יכול לבקש ולקבל יותר

אמא שלי כבר לפחות 10 שנים עובדת באותה עבודה במשרה חלקית לא העלו לה את השכר כבר שנים והיא מקבלת פחות משכר מינימום

נוח לה, נוח לה שזו עבודה במושב, ושהיא יכולה לחזור הבייתה באמצע היום לאכול צהריים כמו בן אדם ולנוח

וחוץ מדיבורים על לשנות את המצב, היא לא עושה שום דבר בנידון בפועל

 

אני לא בהכרח נופלת בראיונות עבודה כמו שההורים שלי משום מה חושבים

בהמון מקרים חברות מעדיפות לקחת בן אדם עם יותר ידע בתחום

לפעמים גם ידע שלא נדרש למשרה באופן ספציפי

אני יודעת על עצמי שאני יודעת לעבור ראיונות עבודה

גם מבחנים טכניים למיניהם

וכמו שאני מכירה את זה, מקומות עבודה יעדיפו לקחת מישהו שיודע יותר מהנדרש

מאשר מישהו שיודע רק את הנדרש למשרה.

 

לא חושבת שיש דבר מתסכל יותר מללכת לראיונות עבודה

במיוחד בתחום שלי שאתם יכולים ללכת לראיון ולא לשמוע תשובה כלשהי מהחברה מספר שבועות

ומעטות החברות שטורחות להחזיר תשובה שלילית אפילו

אתם יודעים מה, שלא יתקשרו, שישלחו לי מייל עם תשובה שלילית

אבל להשאיר באוויר זה לא לעניין בכלל

 

 

 

 

נכתב על ידי , 26/8/2011 11:39   בקטגוריות חיפוש עבודה, יומן מובטל, ענייני עבודה  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-29/8/2011 22:52
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 43




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)