שלושת השבועות האחרונים מאז התחלתי לעבוד היום מאוד עמוסים
קודם כל - עבודה, 9 שעות ביום אני שם
בעצם קצת יותר כי בדרך כלל אני מגיעה לפני הזמן
בשבועיים הראשונים שם נסעתי עם תחבורה ציבורית מהאיזור בו אני גרה
מה שהתברר כסיוט לא קטן
הייתי יוצאת שעתיים לפני הזמן כדי להגיע ממש על הדקה
בסוף אמא שלי חיפשה אם יש מישהו במושב שעובד בתל אביב ולא אכפת לו שאני אצטרף אליו לנסיעה
שלא תחשבו להקל ראש בזה
לא מעט אנשים עובדים בתל אביב במושב
וכולם אומרים "כן אין בעיה, שתבוא איתנו"
וכשמנסים לתאם איתם... פתאום מתגלות כל מיני בעיות והברזות
בסוף מצאתי עם מי לנסוע
מישהי מהשכבת גיל שלי שגרה במושב ועובדת בתל אביב
היא נוסעת עם בעלה ואמא שלה, ואני הצטרפתי אליהם
4 אנשים אומר נסיעה חינם בנתיב המהיר לתל אביב
ואכן כל בוקר אנחנו יוצאים בסביבות 7:10 ומגיעים לתל אביב ב7:30 בערך
משם אני כבר לוקחת אוטובוס
האוטובוסים בתל אביב, מאז הרפורמה, לחלק מהקווים ירדה תדירות הקווים
יוצא לי לא מעט לחכות 20 דקות לאוטובוס שאמור להגיע כל 5 דקות
או שפתאום אחרי 20 דקות מגיעים 2 אוטובוסים מלאים באנשים
לא מפריע לי להגיע בבוקר מוקדם לעבודה
כעקרון אנחנו מתחילים ב-9 בבוקר
אבל אם אני מגיעה לפני, יש לי זמן לדברים
חוץ מזה שאני מעדיפה להגיע מוקדם מאשר להיטרטר בתחבורה ציבורית
אין לכם מושג איזו שלוות נפש זו לא לרדוף אחרי האוטובוס הבא או הרכבת הבאה
והאמת, עד היום לא היה לי ממש זמן לנוח
בסוף השבוע הראשון, ביום שישי היה לנו יום גיבוש מהעבודה
ככה שביום שישי לא הספקתי לנוח ויום שבת טס לי
בשבוע השני היה לנו יום שהתחיל מוקדם, מה שאומר שהייתי צריכה לצאת מהבית מוקדם
ובהתאם גם לקום מוקדם
בסוף השבוע הזה חטפתי איזה וירוס עם חום וכל הקשור בזה
ככה שלנוח לא ממש נחתי
ובשבוע שאחריו היה לנו כנס באמצע השבוע
מה שאומר שעבדנו עד 9-10 בלילה
ואחר כך הייתה לנו עוד פעילות עד 12 בלילה
הגעתי הבייתה ב-1 בבוקר, הלכתי לישון שעה אחר כך
יום חמישי - עובדים
סוף שבוע - יום שישי סידורים שחייבים לעשות
יום שבת יום הולדת לחבר
שלמרות העייפות שלי לא הצלחתי להתחמק מזה
בגלל שהוא רצה כל כך שאהיה שם הוא סידר לי איך להגיע ולחזור
שוב חזרתי מאוחר, שוב השבוע התחיל כשאני עייפה
מזל שיש חג לנוח בו קצת
אני לא מתלוננת, אני שמחה לעבוד וללמוד דברים חדשים
אפילו שאפשר להגיד שהתחלתי מקצוע חדש דיי מאפס
פשוט לא הספקתי להתרגל לסדר יום עבודה רגיל
ובא לי סדר יום עבודה עמוס
שלושת השבועות האחרונים היו עמוסים מאוד
בשורה התחתונה מהרגע שאני מגיעה הבייתה עד לשעה שאני הולכת לישון
כי אני מקפידה לישון לפחות 6 שעות בלילה
יש לי בערך 4 שעות, שזה לא הרבה זמן להספיק דברים
במיוחד כשחוזרים עייפים משהו
לכן רוב הדברים נדחקים לסוף השבוע
ביום הולדת של אותו חבר
זה היה מוזר, כי הוא התחיל לפני שנה לעשות ספורט
וירד לא מעט במשקל (סביבות ה-50 קילו) ועכשיו נתקע קצת
וחלק ניכר מהאנשים שהיו שם, היו מהאנשים שהוא מתאמן איתם במכון
עכשיו זה לא סתם מכון כושר, זה מין קליקה כזו
ממציא השיטה, אנשים סוגדים לו פשוט
הם בטוחים שהוא מסוגל לפתור בעיית השמנה ו/או אכילה של כל ייצור חי עלי אדמות
ושלא תבינו אותי לא נכון, חוץ ממאמנת אחת שבאה
אף אחד מהנוכחים המתאמנים לא היה רזה ו/או בהגדרת נראה טוב
כולם היו שמנמנים כאלה
אני ממש לא אוהבת להיות באובססיית אוכל
זה נורא מזעזע אותי אנשים שמתעסקים באוכל וקלוריות כל היום
אני חושבת שזה לא חשוב איך שבן אדם נראה, יותר חשוב שהוא מרגיש טוב עם עצמו
כמובן שאם המשקל יוצר בעיות בריאותיות זה דבר שיש לטפל בו
אבל זה צריך להיות מידתי ולא אובססיבי
גם היה קטע שאותו חבר, אמר לי שהוא ראה מודעה באחד מהאתרים שהוא מחפש בהם עבודה
שבחברה שאני עובדת בה מחפשים שוב בן אדם לתפקיד שלי
קצת מלחיץ לשמוע דבר כזה האמת
אבל היות ומדובר באחד האתרים החינמיים, אני יודעת שמעסיקים לא משלמים כסף עבור פרסום שם
אלא המודעות נלקחות ממה שמפורסם באתר החברה
חוץ מזה שאני חיפשתי מודעה שלהם ולא מצאתי
לא הבנתי למה הוא אמר לי את זה
וזה חבר טוב שלי, לא סתם מישהו קנאי
אמא שלי אומרת שאבא שלי ואחותו חולים באובססיה שלהם גם למשקל וגם לגבי מחלות
אחת מהבנות דודות שלי מאוד רזה, כל כך רזה שרואים לה ממש את העצמות
ואבא שלי אמר שהיא נראית טוב
אם זו ההגדרה שלו לנראית טוב, זו בעיה
כי לי היא נראתה ממש אנורקטית
היא תמיד הייתה רזה, אבל לא ככה
בארוחת חג גם צחקנו על זה
על אבא שלי ואחותו
שהם אובססיביים על משקל ומחלות
אבא שלי למשל הולך להישקל כמה פעמים ביום
בבוקר, בערב, לפני ואחרי השירותים
לפני איזה שבוע יצא לי לדבר עם דודה שלי (אחות של אבא) בטלפון
בחצי שעה קיבלתי כזו שטיפת מוח על מחלות, ולרדת במשקל
שיצאתי מסוחררת ממש
מה כל כך משנה לכם איך אתם נראים?
לא אכפת לכם להרגיש טוב?
אבא שלי אובססיבי על המשקל שלו
אבל מעשן כמו קטר (2 קופסאות ביום) ולא נרדם בלילה בלי כדורי שינה
והאמת, עכשיו מרוב שהוא רזה הוא לא נראה הכי טוב בעולם, לא מעט אנשים העירו לו שהוא רזה מדיי.
לא תאמינו, אבל כשאומרים לו את זה הוא מבסוט עד הגג.
דודה שלי, אין לי מושג, אבל עם כל חרדת המחלות שלה אין לי מושג איך היא ישנה בלילה
בחיי שאני לא מבינה את האובססיה הזו
אני חושבת שיותר חשוב לחיות טוב
להרגיש טוב
מאשר להתעסק בדברים האלה
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
