גיליתי את ישרא, ובכלל את עולם הבלוגספירה, כשהתחלתי את לימודי האקדמיים במכלאה
למנהל בראשון עת הייתי מבלה שעות על גבי שעות במעבדה כ-10 מטרים מתחת לאדמה..
זה לא היומן הראשון שאני מנהל על חיי הפרטיים..
את היומן הראשון שלי, יומן אמיתי, קיבלתי ביומולדת 8 לערך.. כזה עם תמונת גולש והמון
דפים ריקים חלקים..
עכשיו אני נזכר שנהגתי לשים דפדפת, או יותר נכון היה דף גדול כזה שבצד אחד שלו שורות
בלבד ובצד שני שלו משבצות - מאוד שימושי למי שהשתמש בעיקר במחברות בעלות דפים חלקים.
בכל אופן, אם אני זוכר נכון, נהגתי לכתוב פעם בשנה בערך, לפי כיתות, ובכל שנה הייתי מוסיף דף
או שניים אודות קורותי..
כשנסעתי לארה"ב, כתבתי כמעט כל יום בפירוט רב יחסית.. ואז היתה הפסקה לכמה זמן ובשלב
כלשהו התחלתי לכתוב בצורה קצת יותר רציפה..
ואז כאמור גיליתי את ישרא..
(מידי פעם כשחשתי געגועים לכתיבה עם עט או עיפרון חזרתי לטכנולוגיה הישנה..)
זה התחיל בתור מקום שבו שפכתי מידי כמה ימים תלונות, ארועים, סיפורים על הלימודים, המבחנים
חברים, דייטים , משחקים של מכבי, סרטים ועוד..
אני זוכר שבהתחלה לא כתבתי שמות אמיתיים של אנשים אלא רק אותיות.. אני לא ממש זוכר מתי
נמאס לי ועברתי לשמות מלאים.. אבל זה תמיד הרגיש לי שב"כניקי כל הקטע הזה חח :)
הכרתי פה המון אנשים מדהימים.. עם חלקם אף נפגשתי מחוץ לעולם הוירטואלי, עם 2 מהן אני עדין
בקשר בנעלבוק, ועם הראשונה ("ארוסתי הוירטואלית") איתה נפגשתי, עדיין בקשר טלפוני ומיילים
מידי פעם.
עברתי המון תהפוכות בחיי מאז שנפתח הבלוג.. להלן חלקן:
הצלחתי לסיים תואר במדעי המחשב אחרי שכמעט פרשתי ממנו פעמיים,
עברתי 4 מקומות עבודה (כרגע ברביעי),
עברתי לגור לבד,
אהבה נכזבת אחת, *
ו.. אינספור דייטים, כשחלקם הופכים למערכות יחסים קצרות טווח
כשהאחרונה בהן הסתיימה אך לפני כמה ימים.
הבלוג נתן לי במה לא רק להוציא דברים שלא טוב לשמור בפנים או שאני מת לספר אבל אין
לי למי - אלא גם מקום לממש תחביב שאני חולם להפוך למשהו קצת יותר ממשי - כתיבת סיפורים
קצרים..
המוזה היא דבר חמקני..
פעם הייתי מסתובב כל הזמן עם מחברת ומשרבט כל דבר שאני חושב עליו.. היום לצערי זה כמעט
ולא קורה..
השתתפתי פה בכל מיני פרויקטי-בלוג הזויים והזויים פחות :)
תחרויות עיצוב למיניהן..
אפילו הזכירו אותי בקטנה באיזו כתבה..
* עם המזל שלי (חוק מרפי שורץ תדיר בחיי) דווקא האהבה הנכזבת הזו מצאה את הבלוג, אבל
היא התוודתה בפני על כך והבטיחה שיותר לא תכנס לכאן לעולם.
בהתחלה נורא נבהלתי.. אבל גם זה עבר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ranchuk
