מסתבר ...

שאהבה זה לא מספיק :/

שבוע שעבר היא רצתה להיפרד ואז התחרטה..

ועכשיו אנחנו בהפסקה.. ככה היא החליטה..

בין לבין היה סופ"ש ופורים - מיום חמישי בערב עד היום בבוקר..

התחפשנו לעובת זרה וקשיש שהיא מטפלת בו.. יצא מוצלח..

הכל היה נפלא..

שבוע שעבר אמרתי לה שהמשימה שלה זה לבחור אם להיות איתי, או להישאר עם

הפחדים והחששות...

חשבתי שהיא בחרה..

מסתבר שעדין לא..

היא תלך להתייעצות.. טיפול.. או מה שזה לא יהיה.. כדי לבדוק מה קורה עם

עצמה ואני... אני לא יודע מה לעשות עם עצמי..

אני מפחד שאחרי שפתחתי את הלב אחרי כמעט 9 או 10 שנים מהפעם האחרונה שהוא נשבר

מאהבה... הוא ייסגר מחדש שוב .. רק שהרבה יותר מהר..

אמרתי לה שתזדרז עם ההחלטה..

אני מפחד שכל מה שיישאר לי זה זכרונות ממשהו שחשבתי שהוא אמיתי..

שמתי סרט..

באטמן 3..

חשבתי אולי זה יעזור לי קצת.. לראות משהו אחר..

אבל אז יש קטע רומנטי כזה.. והם מתנשקים..

והפלאשבקים..

וזה כואב..

ורק היום בבוקר לא הצלחתי לקום להתפלל כי לא רציתי להפסיק לחבק אותה

בזמן שהיא ישנה..

ולנשק אותה בכל מיני מקומות..

וללטף לה את הפנים.. לעבור עם האצבעות על הלחיים.. העיניים.. השפתיים..

כואב לי..

והשערים כבר ממהרים להיסגר

ואני לא יודע אם לתת להם..

או לנסות לעכב בעדם..

אני לא יודע מה לעשות..