לקח לא מעט זמן לתכנן את הערב.. הביצוע היה מהיר...

אבל למצוא זמן שמתאים לכל הנפשות הפועלות לא היה פשוט..

וכמובן הרבה תפילות לבורא עולם שהכל ילך על הצד הטוב ביותר.

עשיתי הזמנות לראשון בערב ב8 וחצי למסעדת דקא שבת דודתי היקרה  (להלן - דנה) עובדת בה

כמלצרית והמליצה לי עליה כבר מזמן רק שלא התאפשר לי ללכת, ובנוסף אני לא הכי חובב

דגים..

המסעדה היא מסעדת שף מעולה להחריד!

אני לא אחד שנוהג לחלק סופרלטיבים, אבל במקרה דנן..

אם שמעתם פעם את השף אייל שני כשהוא משתמש בביטויי חרטא כמו "העבניה מתמוססת לה לתוך התחינה

שמרננת לה בתוך הפיתה האפויה למחצה.." ושאר בולשיט כאלה.. 

אז פעם ראשונה שאני מוכן להוציא מפי משפט כמו:

"לאכול את הפילה טונה אדומה צלויה הזו הרגיש כמו פסטיבל של טעמים בפה" וממש להתכוון לזה

בשיא הרצינות!

פתחנו בסט קוקטיילים של קאווה עם פירות יער ומוחיטו..

הרמנו לחיים ואני איחלתי לשנינו זוגיות מוצלחת, שמחה ועוד כהנה וכהנה..

הכל שם מוקפד עד לפסיק האחרון.. ואת האישור לכך שהמקום הוא אכן אקסקלוסיבי במיוחד קיבלנו

כשגילינו שאנחנו יושבים ממש לייד גליה מאור (אקס מנכ"לית בנק לאומי עד לפני שנה).

האוכל היה מדהים/מעלף ודנה פינקה אותנו בעוד כל מיני מנות מגניבות (קבבוני בורי.. ללקק את השפתיים)

בינתיים בדירתי..

אמא ודודה שלי מסדרות את הדירה שלי לקראת האירוע המרכזי..

הסבר ביניים:

כל הרעיון היה למצוא דרך באמת להפתיע אותה עם ההצעת נישואין ולא לעשות משהו

צפוי או בנאלי..

ההחלטה נפלה על לקחת למסעדה יוקרתית במיוחד ולתת לה לחשוב שמשהו עומד לקרות.. ואז לא קורה כלום..

ואז להפתיע אותה בדירה שלי..

זה עבד :)

נחזור לסיפור:

אמרתי שאני רוצה הרבה נרות.. בלונים.. פרחים וכו..

אלה היו הקווים הכלליים.. אפשר לסמוך על אמא שלי בעיניים עצומות שהיא תדע להרכיב משהו מוצלח

מהבליל הזה..

חשבנו בהתחלה שאחרי שהן תסיימנה שם, הן יקפיצו לי את המפתחות למסעדה ודנה תעביר לי אותם בהחבא,

אבל זה לא הסתדר, אז כשיצאתי לשירותים קבענו שפשוט ישאירו לי אותם בארון חשמל אחרי שאסמס להן

שיצאנו מהמסעדה כאות לכך שיש להדליק את הנרות ולברוח החוצא.

כשיצאנו מהמסעדה היא פתאום אומרת לי שהיא נורא עייפה ואולי שאקפיץ אותה לדירה שלה..

אמרתי שאני מעדיף פרטיות (היא מתגוררת בדירת שותפות) והיא לא מחתה אז נסענו אלי..

עלינו למעלה, הוצאתי את המפתחות מהארון..

"למה המפתחות שם?..."

"אה... (תירוץ שקר כלשהו מהיר!!) היה צריך לבוא אלי טכנאי לתקן משהו אז השארתי לו את המפתחות

בארון.."

באופן ניסי התירוץ הזה התקבל ללא שאלות עוקבות..

נתתי לה להיכנס קודם והיא ראתה את השתקפות הנרות על המקרר..

"מה זה?! הוא השאיר לך נרות דלוקים והלך?!"

פותחת את הדלת לרווחה ונכנסת פנימה

(קולטת שהנרות מסודרים בצורת לב ענק) "וואו!!"

(קולטת מלאא בלונים) "מה זה.. וואוו!!!"

(קולטת את הזר שושנים הענק וליידו שני פמוטים גדולים עם נרות אדומים ולפניהם עוגה עם

הכיתוב "למ' באהבה מרן") " יוווווו מה זה?!!? איזה יופייי!!!!"

ואז תוך כדי שאני מוציא את הטבעת אני מסובב אותה אלי וכורע ברך...

לא זוכר כבר מה אמרתי בדיוק לפני ששאלתי את הביג קווסצ'ן.. אבל היא ענתה כן :)

חיבוקים נשיקות...

ואז גילינו שאפילו את החדר שינה הן הכינו וסידרו את המיטה כמו בסוויטה בבית מלון

ועל המיטה לב ענק מפרחים!

אמא ודודה מתקשרות ושואלות אם אפשר כבר לעלות.. אמרתי שכן..

אחרי כמה דקות כל הדירה צרות שמחה עולות ויורדות...

צילמנו כלמיני תמונות..

פתחנו שמפניה ואכלנו קצת מהעוגה (המוצלחת ביותר יש לציין...

" עכשיו אני מבינה למה לא התעקשת על קינוח במסעדה!!" )

היא ניסתה להתקשר לאמא שלה - 1 בלילה - היא לא האמינה לה בהתחלה.. זה היה משעשע.

העלנו קצת תמונות לנעלבוק..

למחרת בבוקר מיליון לייקים וסמסים.. ושיחות שלא נענו.. :)

זהו בינתיים..

המשך יבוא..