כמו שזה נראה כרגע..  (אני לא יודע מה עובר לה בראש כי אנחנו בנתק

מאז מוצש.. אחרי אותו סשן סמסים זוועתי..)

זה מרגיש שזה כבר סגור..

ואני כבר בתחילתו של תהליך גמילה ארוך..

ואני כל הזמן נזכר בכל מיני רגעים יפים.. רגעים אינטימיים..

ובין לבין גם בדברים לא טובים ולא נעימים שקרו..

הכל מעורבב לי בראש..

וכל פעם שאני חוזר הביתה אני רואה את הנעליים שלה שנשארו אצלי משבוע שעבר..

ואת הספרים שלה..

וקשה לי ללכת לישון..

זה נורא מדכא לישון לבד אחרי שהתרגלת לישון ביחד..

אני רוצה להחזיר לה את הדברים (עוד סוג של סגירה..), אבל נראה לי שאחכה עוד

יום או יומיים..

אתמול יצאתי מהעבודה בצהריים, מוקדם מהרגיל כי פשוט הראש שלי היה בכל

מקום רק לא בעבודה..

נסעתי לדקלה ואכלנו אצלה צהריים..

שעה ומשו אחרי זה נסענו לסינמה בראשון לראות "איירון מן 3" (נהננו מהסרט - אין

כמו סרט אקשן טוב והומור ציני של רוברט דאוני ג'וניור כדי לעזור לך להתאורר :)

היה כייף..

היום תכננתי לבוא ולהסתער על המשימה שיש לי - אבל אני עדיין לא מצליח להיכנס

למוד של עבודה :(

סיוט.