צפיתי שזה יגיע.. רק לא צפיתי שזה יקרה כלכך מהר..

מיכל ניסתה להציע לי מישהי ביום שלישי בערב..

הבחור שאני לומד איתו שאל אותי אתמול מה קורה.. ואם אפשר כבר לתת

לי טלפון של בחורה שכבר לפני חצי שנה רצה שננסה אבל בדיוק התחלתי לצאת..

שעה אחריו עוד טלפון .. לא זיהיתי מי זה.. עניתי בכל זאת..

אה.. יוסי רוצה להכיר לי מישהי מהגבעה שמסתבר שהיא די אנונימית..

אני כרגע די מעדיף לא להכיר מהגבעה..

מעדיף להתרחק משם בזמן הקרוב..

לא רוצה פתאום לראות אותה - לא נעים...

שלא לדבר באמצע דייט.. זה בכלל יהיה לא נעים..

היא ממש לא במקום של לראות אותי עכשיו עם מישהי אחרת..

כן אני יודע זה הזוי שאני מחשבן לה ואני לא אחראי לרגשות שלה..

אבל.. ככה אני.. קשה לי כשהמעשים שלי מכאיבים לאחר :/

בלי קשר אליה.. אני לא אוהב את האנשים שם..

זה תמיד הרגיש לי כמו "mating in captivity".. כל הארועים האלה

שכולם כבר מכירים את כולם והמבטים מופנים הצידה תוך כדי שיחה, שחלילה

היא או הוא לא יפספסו איזה "בשר טרי"..

"אה אז אתה יוצא איתה?".. (AKA = שיט עוד פוטנציאל הלך לאיבוד..)

בכל אופן..

היום גם הפשרתי את החשבון שלי באתר הכרויות דרכו הכרנו..

על הדרך ראיתי שגם היא עשתה את זה..

ראיתי מישהי שממש מצאה חן בעיני..

אבל נראה לי שהן מכירות..

וקצת מסתובבות באותם חוגים..

שאני שונא.. :/

כשיצאנו בכל מפגש היו איזה 2 שיצאתי איתן והיא הכירה..

או שראינו אותן ברחוב..

"כמה יצאתם?"

"למה נגמר?... אתה נפרדת ממנה או היא ממך?"..

ולא בא לי על זה.. אין לי עצבים לשטויות האלה..

הייתי נורא רוצה להכיר מישהי שגרה קרוב

וגם תמצא חן בעיני ואמצא חן בעיניה

ושיהיה כייף..

שהחודשים הראשונים יעברו ביעף..

ואתאהב!