יצאנו שלוש פעמים, פעמיים בעיר הקודש ופעם אחת בתל אביב,

ובמקום שזה ימריא יש הרגשה שזה בקושי מתקדם על המסלול..

ביום שישי דיברנו ושנינו מרגישים אותו דבר, והחלטנו שנדבר שוב

במוצשק ונחליט אם נפגשים שוב..

אז דיברנו במוצאי שבת, 

אני כבר לא זוכר מה היה בשיחה לפני שהיא אמרה לי משו בסגנון:

ניסיתי לחשוב מה החלק שלי בכך שזה לא ממריא, והגעתי למסקנה

שאני רוצה גם להביא דברים מעצמי ולשתף כמוך אבל נניח אתה שואל

מה נשמע ואני עונה בסדר ואתה ממשיך ואני חושבת..  מה זהו.. הוא

מסתפק בבסדר הזה?.. 

כלומר במילים אחרות ניסיתי לחשוב איפה החלק שלי בכך שזה לא עובד

וזה בעצם באשמתך..

מי שמכיר אותי טוב, יודע שאין מצב שאני מסתפק רק בבסדר כתשובה

לקונית וממשיך הלאה.. אני תמיד מוסיף שאלות ומנסה מכיוונים אחרים,

שלא לדבר על זה שבדייט האחרון דיברנו כמעט רק עליה ועל העבודה

שלה ואיך היא מרגישה שם וכו..

אני גם לא בנאדם שקשה להיפתח אליו.. הפוך.. אנשים מתחילים לדבר

איתי בכל מקום שאפשר לחשוב עליו.. 

אם יש משהו שאני ממש לא אוהב (בהמעטה) זה שמישהו הופך בעיה שלו

לאשמה שלי..

זה קרה לי עם מור הרבה פעמים בזמנו ואני החלקתי לה רק כי היינו

בזוגיות וניסיתי ללמד אותה להתנהג אחרת עד שזה התפוצץ..

ממש לא בא לי להיכנס למערכת יחסים עם מישהי שכבר עכשיו עושה לי

קטע כזה.

אמרתי לה שאני אקח לתשומת ליבי..

כי באותו רגע הייתי די המום ממה שהיא אמרה..

ורק אחרי כשהתאפסתי על עצמי, הבנתי מה קרה פה עכשיו..

את לא נפתחת אלי?.. וואלה פעם ראשונה נעים להכיר.

ריבונו של עולם אל תהפכי את זה שאני לא מתעניין.. 

אני לא מתחקר אנשים כדי להוציא מהם.. אם יש לך משו לומר פשוט 

תגידי.. זה הזמן.. ואם לא עכשיו אז מתי..

הוציאה לי את כל החשק לראות אותה היום..