אני לא מצליח ... פשוט לא מצליח...

הנפילה הפיזית מובילה לנפילה רוחנית...

שכר עבירה.. עבירה..

זה כאילו שתמיד כשאני מצליח להגיע לאיזה שיא כלשהו מבחינה רוחנית..

אני ישר נופל אחרי זה.. 

לא מצליח לשמור על הקו שאני מנסה להקנות לעצמי..

מחסום הבדידות והשקט ו... הדכאון הזה מלהיות לבד... 

מלהרגיש דחוי..

ואז..

כאילו משהו משתלט עלי ..

ממש כמו בדקסטר... my dark passenger..

תופס את ההגה..  

ואני מתרסק אל החשיכה.. :/

מעגל הרס שאני לא מצליח לצאת ממנו

אני כלכך רוצה להיות שווה את החסד הזה שאני מתפלל עבורו

ולעיתים ברגעים שזה נראה כלכך בלתי מושג... כמעט כל הזמן זה נראה בלתי מושג

לפחות עבורי :(

זה כאילו שבודקים אותי - ודווקא אז אני תמיד נופל..

ברגעי האמת

נופל וקם נופל וקם...

ואולי כבר אין טעם לקום..

אין תקוה