לא יוצא לי לבקר הרבה את הסבתא היחידה שנותרה לי, זו מצד אבא..

אז יזמתי יציאה לסרט איתה ועם אחותי ובסוף גם דודה שלי שגרה אצלה

ואבא שלי הצטרפו..

ראינו את "מפריח היונים".. 

סרט על היהודים בעיראק ערב גירושם לישראל, מבוסס על סיפור של אלי עמיר.

כל הסרט בערבית עיראקית ושאפו לכל השחקנים הישראלים שהיו צריכים

ללמוד את כל הטקסטים וגם לסגל מבטא כדי לחזק את האותנטיות של הסרט.

אחותי הייתה בצבא עם כמה מהם.. כשהיתה בלהקה צבאית והם היו בתיאטרון צהל

(כן מסתבר שיש דבר כזה..)

מסתבר שאני לא היחיד שחשב לקחת את הסבתא העיראקית שלו לסרט הזה.. היו

לא מעט סבתות עיראקיות בסרט.. אחת מהן לא הפסיקה לצחוק ולהעיר הערות חצי

מהסרט..  הכל כמובן בערבית :)

'ששש' חוזרים ונשנים לא ממש הזיזו לה..

הסרט אמנם 'רק' 110 דק' אבל הרגיש יותר.. 

והוא בסה"כ סרט יפה.. מתאר את הידרדרות המצב עד לסוף הבלתי נמנע..

אבל הרגשתי כאילו יש קטעים שחסרים ממנו.. כאילו קפיצות בעלילה שחסר ביניהן

משהו מקשר.. 

סבתא אמרה שהוא הזכיר לה המון דברים מאותה תקופה, אבל מה שהיה חסר לה

זה דווקא מבחינה טכנית - הבתים שחיו בהם והסביבה שלדבריה נראתה במציאות 

אחרת והרבה יותר מהודרת.

סבתא וסבא ז"ל חיו בבית גדול ומפואר - סוג של ארמון אפילו בהשוואה לבתים יפים

בימינו, ולדבריה לא רק הם אלא רוב האוכלוסיה היהודית.. ובסרט זה נראה כאילו

הם גרים בבתים עלובים כאלה או נורא פשוטים חוץ ממישהו אחד שחי בבית מפואר

ומתואר בסרט כבעל קשרים לאנשי פוליטיקה הגבוהה בעיראק.

אחרי הסרט כשיצאנו החוצא, סבתא העלתה סיפורים מהתקופה שעלו לארץ ואיפה 

גרו ועל הבית הראשון שגרו בו שלמעשה היה חדר אחד שכולם ישנו בו (ואני מדבר 

על יותר מעשרה אנשים לעיתים.. ) כשמעל הפינה שהיתה המטבח היתה מעין

עליה כזו שהיה מותקן בה ברז, היו מחממים מים ואז שופכים על עצמם - מקלחת.

שירותים היו בחוץ עבור ארבעה או חמישה בתים סמוכים.. 

שנות ה50 העליזות...

את רוב הסיפורים האלה כבר שמעתי מסבא ז"ל כשהייתי קטן והכנתי פרויקט עץ

משפחתי לבית הספר, אבל עבור אחותי הכל היו גילויים שמעולם לא שמעה

והיתה ממש בשוק מהם.

על חלק מהסיפורים הם בהחלט צוחקים כשהם מספרים אותם היום, ממרחק של

כמעט 60 שנה.. אבל אני בטוח שאז כל זה ממש לא היה כלכך מצחיק.

לסיכום, היה כייף

שמחתי שסבתא נהנתה

ודודה שלי אמרה שהיוזמה שלי היתה רעיון מעולה.

ממוצש הקודם עד מוצש האחרון ראיתי ארבעה סרטים בקולנוע

אני חושב ששנים לא יצא לי כזה :)

אז נתחיל:

1. 7 צעדים:

בדיעבד גיליתי שזה סרט רימייק אמריקאי לסרט קוריאני, וסרטים קוראיניים

נעים על סקאלת ההזוי עד ההזוי/חולני..

הנ"ל מתקרב לצד ההזוי/חולני.

רציתי לראות סרט עם אחי ואחותי כי הרבה זמן לא בילינו יחד, וחיפשנו סרט

מעניין...  מהתיאור הכללי הסרט נשמע טוב.. 

הסרט הוא של ספייק לי (פה חשדתי)

יש שחקנים טובים, סמואל ג'קסון, ג'וש ברולין (שיחק את הגירסה הצעירה של טומי לי ג'ונס

בגברים בשחור האחרון - והאמת שהוא ממש מזכיר אותו.. ליהוק גאוני)

ועוד שחקן שכל הסרט ניסיתי להיזכר מאיפה אני מכיר אותו..

ואז בסוף נפל לי האסימון..  הוא מוכר לי מסרט אחר ..  מגעיל לגמרי על חוצנים

שדומים לג'וקים שחבר שלי רצה לראות כי קיבל ציון טוב בIMDB.. 

(מישהו צריך להוציא את הדירוג הזה מחוץ לחוק..)

בכל אופן.. זה מתחיל טוב... נהיה מעניין כשמתחיל גם הקטעים של האקשן וכאסח

אבל אז מתחיל להתדרדר עד התהום הנוראית כשמבינים לאיפה העלילה הולכת.

בקיצור..

4 בסולם רנצ'וק

לא ללכת גם אם משלמים לכם

2. יסמין הכחולה:

בקיצור..

לחובבי וודי אלן בלבד

על אף שהרגיש לי קצת וודי אלן פושר כזה..

גם שאר חברי הרגישו כך.

השחקנית הראשית קייט בלאנשט משחקת מעולה את הדמות

ממש אהבתי אותה.

7 בסולם רנצ'וק

3. בחזית:

סרט אקשן לעילה ולעילה...

לאוהבי האקשן, מכות רצח, כאסח, פיצוצים 

או לבנות שמתות על ג'ייסון סטת'האם :) 

כמו בת לווייתי לסרט..

מה שכן בתור הרעים שמו שחקנים בד"כ משחקים אנשים טובים/סימפטיים

הפתיע אותי לראות את וינונה ריידר בתור דמות רעה

קצת יותר מג'יימס פרנקו (שכבר שיחק דמות סמי רשע בספיידרמן.. אבל גם שם

הוא בסוף סיים בצד של הטובים) שנראה כאילו מנסה לשחק אותה נורא קשוח

ו-bad ass רציני וזה הולך לו בסצינה הראשונה אבל משם זה הולך ומתדרדר.

שפע המכות של ג'ייסון עושים את ההבדל

7.5 בסולם רנצ'וק

4. ההוביט 2:

אחרון חביב

אני מודה שאת הראשון עוד לא ראיתי, לא אופייני לי.. 

הייתי עם אנה שנתקעה בתל אביב כי ירושלים היתה נצורה אין יוא ואין בא

וחשבנו על סרטיןם אחרים בכלל אבל בסוף הנ"ל נשאר כאופציה היחידה.

אם אתם רואים מומלץ לראות רק בתלת מימד משובח ולא הרגיל.

הסרט סבבה

נורא נהנתי 

הרבה שחקנים מוכרים וטובים

אהבתי את אוונג'לין לילי (המוכרת לנו מאבודים כקייט אוסטין) בתור אלפית

היתה מעולה..

כייף לראות את איאן מק'קלן כקוסם האפור

ואת תחילת החזרה של הרוע והופעתו הראשונה..

הסוף קצת מעצבן ושם הסרט גם די מטעה

אבל בסה"כ אחלה סרט :)

אני רוצה לתת 8, אבל לא מרגיש לי כ8 מלא

אז 7.5 בסולם רנצ'וק.

או הומור שחור...

זה כשבשבת אני עולה לתורה, זוכה לקרוא את הפרשה של יצחק ורבקה.. הזיווג הראשון..

כשבכלל רציתי לקנות קריאה של שישי אבל מישהו הציע יותר, אז ויתרתי.. וקניתי חמישי..

ואז במוצש אני יוצא עם בחורה שבמהלך השבוע מתבררת לי כסוג של רבקה..

בעלת יכולת נתינה כלכך גדולה.. אחד הדברים החשובים לי ביותר בבחורה..

בעלת עולם ערכים ומגמה שכלכך מתאימים לי..

והכל היה נראה כלכך טוב..

אבל בשונה מהזיווג המקראי.. היא לא רוצה אותי.. :(

כואב לי נורא..

שנים .. שנים.. שלא קרה לי דבר כזה..

הכל מרגיש .. אפור.. טפל..

אין טעם..

אני לא יודע מה לעשות עם עצמי..

התחזקתי מאוד באמונה ובהסתכלות על החיים בשנה ומשו האחרונות..

או כך לפחות חשבתי עד עכשיו..

אני מנסה לחשוב שהכל לטובה

שישועת השם כהרף עין

לא להיות עצוב

אבל לפחות כרגע

זה גדול ממני

אני לא מצליח

קשה לי לראות ולחוש שהקב"ה עוד ישלח משהו יותר טוב

עשיתי משהו שאני מניח שכל אדם נורמאלי יגדיר כטעות..

יש לה חתונה היום, והצעתי לה שבוע שעבר שאלך איתה לחפש שמלה..

אחרי השיחה במוצש, היא אמרה שאולי לא כדאי כי לא רוצה 

לנצל אותי כאילו..

אמרתי לה שזה לא ניצול.. אני באמת נהנה משופיג

ואני נהנה איתה

ואני אוהב לעשות דברים שאין לי שום אינטרס בהם חוץ מטובת השני

ונפגשנו היום בבוקר..

והיה נורא כייף..

נתתי לה לקרוא עוד סיפור שלי..

והסתכלתי עליה בעת שהיא קוראת..

על הבעות פנים וכו..

יכול להיות ששבוע הבא עוד ניסע לירושלים לגן התנ"כי

וחשבתי שאולי זו תהיה ההזדמנות האחרונה שלי לבקש ממנה הזדמנות נוספת

משהו שמעולם לא ביקשתי בעבר

מצד שני גם מעולם לא פגשתי בעבר מישהי ששווה את זה

שווה שאנסה לעשות כל מה שאני יכול כדי לגרום לזה לקרות..

כלכך קשה לי..

איזה כפרת עוונות..

פחחחח ממש כן... רק אני... ברור...

אני חייב למצוא דרך להוריד את ההתלהבות המטורפת שלי מהבחורה שעובדת איתי..

כן.. היא חמודה ומקסימה.. כן יש לה שיער חלק מתנפנף כזה שיושב מושלם.. כן יש לה רגליים בדיוק(!)

כמו שאני אוהב.. ואפילו האצבעות בידיים.. (קצת מזכירות את של קרן..)

ואני מת על הקול שלה..

אבל דמט.... היא רק בת 21... 

וזה שהיא גרה 2 מטר ממני ונוסעת איתי כל יום... זה לא עוזר לי במיוחד..

מחר יש דייט..

מישהי מהאינטרנט..  הכל התחיל מזה שאמרה שרוצה להשתלט על העולם (סטימפי אנד דה בריין?.. אני

חייב לשאול אותה מחר אם זה משם.. חייב)

היום דיברנו לראשונה..

כשאני בדרך לספר..

השיחה קלחה בנעימים והיתה משעשעת..

אני רק מקווה שנמצא חן אחד בעיני השניה... ממש מקווה..

(יעיד על כך שאני כל כך צריך שזה יצליח עצם העניין שחזרתי הביתה וגיהצתי חולצות ומכנס למחר כדי שלא אצטרך

לבזבז זמן בלבחור.. )

אצל הספר נחתי אכזבה... הכל בגלל אחת עם שיער מעולה שהחליטה שרוצה תוספות ולוקח שעות להדביק את

השטות הזו לראש שלה... ואז מתברר שמשפחה שהגיע אחרי בהרכב מלא - הגיע לפני לדעת הספר..

הייתי נשאר לחכות עוד .. כבר שרפתי שעה.. אבל יש לי שיעור גמרא... וזה הרבה יותר חשוב לי..

אולי אני אלך למספרת הגברים שראיתי פה ברא"ה?..

אני מפחד שהוא לא קצב....

ממש לא מתאים לי להגיע לדייט עם כובע..

אולי אני צריך לעשות הסבה ליועץ זוגי?

לאחרונה אני מוצא את עצמי מייעץ הרבה יותר מפעם..

כלומר תמיד הייתי טוב בייעוץ בדברים האלה כי בנים הם עם שצריך שיגידו לו מה לעשות.. ברובם..

(אמנם היום הכל השתנה... כולם רגישים/מטרוסקסואלים/פייגלךס שמחוברים לרגשות שלהם יותר מידי)

אבל לאחרונה... זה קורה פשוט יותר..

חוץ מזה בעבודה עדיין קצת משעמם לי פה ושם כי עדין לא יכולים לתת לי משימות נורמאליות או קשות

אני עדיין לומד... אבל כם יש משימות... וכולם תמיד נחמדים וששים לעזור..

כך שאני מאמין שיהיה בסדר בע"ה :)

אני רעב..

לילה טוב

אה כן!

אתמול ראיתי ג'יימס בונד - סקייפול עם נמרוד ביס פלאנט בקניון איילון

(אני פשוט לא אוהב את הקניון הזה.. לא מתחבר אליו..)

קצת ארוך מידי.. אבל סרט טוב...

הליהוק לדמות הרשע התורן היה גאוני..

אתמול זכרתי את השם של השחקן והיום הסניליות.. דמט!

אה כן יש לי יש לי... חבייר בארדאם! שיחק מעולה את הרשע.. זה כלכך מתאים לו

להיות הרע..