המממ...

איך מתחילים פוסט כזה?

לא יודע..

טוב אני אתחיל מהאירועים האחרונים..

אז.. 

התחתנתי! :)

קולולו!!

(לפני כמעט שבועיים.. יום הבחירות.. סימלי משהו.. 

כל פעם ששאלו אותי מה אני בוחר עניתי שאת הבחירה שלי אני כבר עשיתי)

עם אשת חלומותי.. 

לקח המון זמן..

יותר מ11 שנים של חיפוש אני חושב..

כמות בלתי נתפסת של דייטים ובחורות..

והינה הברכה תפסה אותי.

צודק רבי נחמן.. אין יאוש בעולם כלל!

רק כשאתה מגיע ליעד אתה מבין שכל הדרך הזו שעשית לא היתה לחינם

והקב"ה מביא אותך לשם כשאתה מוכן וכל הכלים בידייך.. 

רק לא לשכוח את כל מה שלמדת בדרך, 

לזכור שזו רק ההתחלה ועכשיו יש לפניך עוד הרבה עבודה..

הרבה טועים לחשוב שאחרי שהתחתנו זהו אפשר להפסיק להתאמץ..

זה הפוך.. דרך ארוכה לפנינו.. ואני שמח שהיא השותפה שלי למסע החדש,

ומפה צריך לעלות מעלה מעלה לשיאים חדשים.

כשנפגשו הורינו לראשונה, אמא ספרה שאבא חיזר אחריה במשך שנתיים תמימות

כשכל התקופה הזו היא קוראת לו ידיד.. עד שבסוף זה קרה..

ופתאום תפסנו שאצלנו זה היה בדיוק אותו דבר.. רק קצת פחות זמן..

והיא שווה בעיני כל רגע.

אנשים בעבודה אמרו לי שאני זורח.. כמו נשים בהריון.. חח

ומישהי אחת אמרה שזה נראה כאילו משא אדיר ניטל מכתפי.. ואני נראה רגוע ושלו.

לפעמים אני מתקשה להאמין שזה כבר מאחורי

החתונה (שעברה לי כלכך מהר!.. וואו... יש אנשים שאילולא התמונות לא הייתי יודע שבכלל באו)

שבת חתן

שבע ברכות

שבת שניה יחד אצל אחותה בצפון

ועכשיו חזרה לעבודה..

שגרה חדשה ומבורכת.

אני אוהב את האישה שלי

יקרה לי מכל

אשת חיל אמיתית.

מאחל לכל מי שעדיין נמצא בחיפוש

שלא יתייאש

היא מחכה לך/ הוא מחכה לך

(היא אמרה לי שהיא רוצה להרביץ לי אחרי החופה כי לקח לי כלכך הרבה זמן להופיע)

והקב"ה יביא אתכם לשם כשתהיו מוכנים.

חג פסח שמח לכולם

בין הפוסט של אמש לפוסט שלפניו 

עבר עלי שבועיים בערך של קיצוניות..

למטה למעלה למטה למעלה...

זוועה..

אז נתחיל מהדבר החיובי הראשון:

יש נופש בחנוכה... קולולו!!

אלוקים רק שיהיה כייף בבקשה אני כלכך צריך את זה!!

אז מה היה לנו...

1.

הייתי בגן חיות התנכ"י עם מור... לקחתי יום חופש

היה מדהים!

יצאנו ממש מוקדם כדי להספיק כמה שיותר

מזג אויר מושלם

לא היו הרבה אנשים אז בכלל היה נורא נעים ושקט ומאגניב :)

ציפורים, קופים, ג'ירפות, תנינים, האריה נפטר והלביאה ישבה שבעה 

אז לא ראינו אותם, דובים, דגים, זברות, משהו שנראה כמו חזיר אבל

אינו חזיר..

ויש שם כמו תיבת נוח כזו שאפשר לשבת שם על הגג ולהנות מאויר

נעים.. 

היינו שם בערך 4 שעות..

משם המשכנו למאה שערים..

מעשר ומנחה בשבילי, ביקור אצל חברים בשבילה

היעדים הבאים היו מקומות שהיא אוהבת בעיר

כולל מקום שלא הרבה מכירים.. והמיקום שלו בכלל מפתיע.

בין לבין דיברנו המון..

את היום סיימנו בתל אביב במיתוס , אחותי ארגנה לנו מקום

והיא נורא התלהבה מהמקום, אך אבוי... כאבי בטן קטעו את

הכייף.. ונאלצנו לחתוך מוקדם יחסית.. 

סיימנו את היום ה1:30.. בערך...

אני לא זוכר יום חופש שניצלתי כמעט כל דקה ממנו.

2.

הופעה של עברי לידר עם מיכל..

באותו היום קבעו לי יום התקנות שלם אצל לקוח.. הבוס שלי 

גם היה אמור לבוא כך שהעבודה תתחלק בין שנינו..

כמובן הוא לא הגיע...

יצאתי מהיום הזה ממוטט נפשית.. אבל ברוך השם

הספקתי הכל!

ההופעה היתה מדהימה!

עברי לידר במיטבו :)

זה היה בזאפה תל אביב כך שהיה מאוד אינטימי

הוא דיבר איתנו המון.. שיתף מעצמו..

ירד לשיר עם הקהל ממש המון ואף הצטלם עם מיכל שהיה

לה יום הולדת באותו יום.

רק שיר אחד שאני מאוד אוהב נפקד.. אבל נחליק.

3.

הצגה.. במוצש..

גברתי הנאווה

תשמעו..

שני כהן הפתיעה אותי לאללה!

לא הכרתי אותה כפרפומרית שכזו..

שרה רוקדת :)

היא נתנה הופעה מעולה!

היה אמנם ארוך... 3 שעות(!)

התייבש לי התחת..

אבל היה כייף ואני ממש ממליץ.

4.

היתה חתונה של בת דודה שלי

המשפחה התעלתה על עצמה בנוגע לחיכוכים שיש עם

דודה שלי ועשינו להם ממש שמח והיתה תמונת (כמעט) כל

הנכדים עם סבתא.. 

שתי שבתות מפוצצות אורחים אצלנו..

אני אוהב שכולם באים.. זה כייף.. רועש.. שמח.

בין לבין..

הי גם רגעים קשים..

חוסר מצב רוח..

דיכאון..

משבר..

הקב"ה עונה לי על השאלות..

אני מודה שקצת קשה לי עם התשובות..

יהיה טוב.

התחלנו לבדוק מקומות...

כלומר לחפש בגוגל דברים שהיא אוהבת.. להתקשר ולקבוע מתי אפשר לבוא לראות,

ולשאול כמה עולה בערך למספר מסויים של מוזמנים...

המחירים לא ממש מאירים פנים :/

אני הייתי מעדיף להיות אחרי חתונה בעוד כשלושה חודשים..

אבל יש מצב שנדחה..

ואמנם זה לא דבר טוב לדחות.. אבל זה גם ירגיע אותה, כי יש לה לימודים בנוסף

וגם יחסוך לא מעט כסף..

ואולי אפילו ייצא שנה בדיוק מהתאריך העברי שהכרנו..

שזה נחמד.

אני מקווה שנצליח גם להנות מכל התהליך הזה..

שמעתי על כאלו שהצליחו.. :)

תחלס מבחינתי מה שהכי חשוב זה שאנשים ירקדו,יהנו וכמה שיותר

ולכן אני מקווה שיהיו כמה שיותר חברים..

ואז את זה הכי זוכרים..

לקח לא מעט זמן לתכנן את הערב.. הביצוע היה מהיר...

אבל למצוא זמן שמתאים לכל הנפשות הפועלות לא היה פשוט..

וכמובן הרבה תפילות לבורא עולם שהכל ילך על הצד הטוב ביותר.

עשיתי הזמנות לראשון בערב ב8 וחצי למסעדת דקא שבת דודתי היקרה  (להלן - דנה) עובדת בה

כמלצרית והמליצה לי עליה כבר מזמן רק שלא התאפשר לי ללכת, ובנוסף אני לא הכי חובב

דגים..

המסעדה היא מסעדת שף מעולה להחריד!

אני לא אחד שנוהג לחלק סופרלטיבים, אבל במקרה דנן..

אם שמעתם פעם את השף אייל שני כשהוא משתמש בביטויי חרטא כמו "העבניה מתמוססת לה לתוך התחינה

שמרננת לה בתוך הפיתה האפויה למחצה.." ושאר בולשיט כאלה.. 

אז פעם ראשונה שאני מוכן להוציא מפי משפט כמו:

"לאכול את הפילה טונה אדומה צלויה הזו הרגיש כמו פסטיבל של טעמים בפה" וממש להתכוון לזה

בשיא הרצינות!

פתחנו בסט קוקטיילים של קאווה עם פירות יער ומוחיטו..

הרמנו לחיים ואני איחלתי לשנינו זוגיות מוצלחת, שמחה ועוד כהנה וכהנה..

הכל שם מוקפד עד לפסיק האחרון.. ואת האישור לכך שהמקום הוא אכן אקסקלוסיבי במיוחד קיבלנו

כשגילינו שאנחנו יושבים ממש לייד גליה מאור (אקס מנכ"לית בנק לאומי עד לפני שנה).

האוכל היה מדהים/מעלף ודנה פינקה אותנו בעוד כל מיני מנות מגניבות (קבבוני בורי.. ללקק את השפתיים)

בינתיים בדירתי..

אמא ודודה שלי מסדרות את הדירה שלי לקראת האירוע המרכזי..

הסבר ביניים:

כל הרעיון היה למצוא דרך באמת להפתיע אותה עם ההצעת נישואין ולא לעשות משהו

צפוי או בנאלי..

ההחלטה נפלה על לקחת למסעדה יוקרתית במיוחד ולתת לה לחשוב שמשהו עומד לקרות.. ואז לא קורה כלום..

ואז להפתיע אותה בדירה שלי..

זה עבד :)

נחזור לסיפור:

אמרתי שאני רוצה הרבה נרות.. בלונים.. פרחים וכו..

אלה היו הקווים הכלליים.. אפשר לסמוך על אמא שלי בעיניים עצומות שהיא תדע להרכיב משהו מוצלח

מהבליל הזה..

חשבנו בהתחלה שאחרי שהן תסיימנה שם, הן יקפיצו לי את המפתחות למסעדה ודנה תעביר לי אותם בהחבא,

אבל זה לא הסתדר, אז כשיצאתי לשירותים קבענו שפשוט ישאירו לי אותם בארון חשמל אחרי שאסמס להן

שיצאנו מהמסעדה כאות לכך שיש להדליק את הנרות ולברוח החוצא.

כשיצאנו מהמסעדה היא פתאום אומרת לי שהיא נורא עייפה ואולי שאקפיץ אותה לדירה שלה..

אמרתי שאני מעדיף פרטיות (היא מתגוררת בדירת שותפות) והיא לא מחתה אז נסענו אלי..

עלינו למעלה, הוצאתי את המפתחות מהארון..

"למה המפתחות שם?..."

"אה... (תירוץ שקר כלשהו מהיר!!) היה צריך לבוא אלי טכנאי לתקן משהו אז השארתי לו את המפתחות

בארון.."

באופן ניסי התירוץ הזה התקבל ללא שאלות עוקבות..

נתתי לה להיכנס קודם והיא ראתה את השתקפות הנרות על המקרר..

"מה זה?! הוא השאיר לך נרות דלוקים והלך?!"

פותחת את הדלת לרווחה ונכנסת פנימה

(קולטת שהנרות מסודרים בצורת לב ענק) "וואו!!"

(קולטת מלאא בלונים) "מה זה.. וואוו!!!"

(קולטת את הזר שושנים הענק וליידו שני פמוטים גדולים עם נרות אדומים ולפניהם עוגה עם

הכיתוב "למ' באהבה מרן") " יוווווו מה זה?!!? איזה יופייי!!!!"

ואז תוך כדי שאני מוציא את הטבעת אני מסובב אותה אלי וכורע ברך...

לא זוכר כבר מה אמרתי בדיוק לפני ששאלתי את הביג קווסצ'ן.. אבל היא ענתה כן :)

חיבוקים נשיקות...

ואז גילינו שאפילו את החדר שינה הן הכינו וסידרו את המיטה כמו בסוויטה בבית מלון

ועל המיטה לב ענק מפרחים!

אמא ודודה מתקשרות ושואלות אם אפשר כבר לעלות.. אמרתי שכן..

אחרי כמה דקות כל הדירה צרות שמחה עולות ויורדות...

צילמנו כלמיני תמונות..

פתחנו שמפניה ואכלנו קצת מהעוגה (המוצלחת ביותר יש לציין...

" עכשיו אני מבינה למה לא התעקשת על קינוח במסעדה!!" )

היא ניסתה להתקשר לאמא שלה - 1 בלילה - היא לא האמינה לה בהתחלה.. זה היה משעשע.

העלנו קצת תמונות לנעלבוק..

למחרת בבוקר מיליון לייקים וסמסים.. ושיחות שלא נענו.. :)

זהו בינתיים..

המשך יבוא..