יש תקופות שיש כל כל הרבה דברים שאתה רוצה לעשות

כלכך הרבה אנשים לפגוש 

דייטים

אימוני כושר

שיעורים

חברים

טיפולים לרכב

(שלא לדבר על שטיפת רכב.. דמט)

חיפוש נופש במחיר סביר

לדבר עם בעל הבית

עבודה..

לפעמים העבודה תקועה לי באמצע

אין לי זמן לנהל את כל הלו"ז הזה..

אז אני צריך מזכירה

קראתי עכשיו את חודש נובמבר מלפני 10 שנים..

זה מפחיד וקצת לא יאומן..

אבל שום דבר לא השתנה..

זה לא ממש מדויק..

הרבה השתנה..

אני השתנתי..

התפתחתי..

אבל זה כאילו התפאורה השתנתה

אבל השחקנים לא..

עדיין באותו תפקיד..

שחקני המשנה מידי פעם מתחלפים..

כמו טלנובלה מחורבנת שלא נגמרת..

להפך.. זה נראה כאילו ההיסטוריה חוזרת על עצמה..

כאילו אני תקוע באיזה לופ..

בערך באותה תקופה הכרתי את אנה בעבודה בסקרים..

ובאותו חודש.. חודשיים אחרי שהכרנו נסענו לצימר יחד

והיה נורא נורא כייף.

באותה תקופה גם הייתי די לבד עם עצמי..

ומרגיש יאוש שכולם מוצאים ורק אני לא..

כולם היו לפני או אחרי נישואין

ואנה באה די בזמן.. ומילאה לי את החיים..

בהרבה מובנים..

היום..

אני עדיין לבד..

ולפני כמעט חודש הכרתי בחורה מדהימה, 

וכמו שכתבתי אז.. אני לא מחפש מישהי מושלמת

אלא מישהי מושלמת לי..

והיא בדיוק מה שאני מחפש.. (לפחות בדברים החשובים)

ועל אף שהיא לא מעוניינת בקשר זוגי,

(אתה בקלאסה אחרת.. הכי מתקרב לגבר שאני מחפשת)

קשה לי לוותר עליה..

זה כמו האנשים האלה שהולכים בחוף הים עם המכשיר הזה

שמחפש מתכות.. ואז מוצאים יהלום.. אז לזרוק את זה

נשמע לא הגיוני פשוט.. 

בכל אופן.. אנחנו נורא נהנים יחד 

שנינו מודעים לעובדה שזה לא הכי בריא להישאר בקשר

אבל בוחרים במודע להתעלם מכך..

ו.. אני מוצא את עצמי מחפש נופש לחנוכה לשנינו..

(כי אם אני כבר עדיין לבד.. ולא יוצא עם אף אחת..

אז לפחות לעשות כייף)

יצאתי עם אינספור בחורות בתקופה הזו..

מכוערות, יפות, מהממות, טיפשות , חכמות, מקוריות, יבשות..

מטורפות, הזויות.. מה לא ניסיתי..

אז תגידו שאני עושה משהו לא בסדר..

אולי..

אני מנסה כל דרך של היכרות (חוץ משדכנים.. נשבר לי מהם..)

אבל גם כשאני מוצא מישהי - איכשהו או שהיא לא רוצה,

או שקורה משהו לא בשליטתי וזה נגמר.

אוף..

זה כמו להיות במשחק מחשב כשמגיעים למסך האחרון שלפני

המאסטר ולא מצליחים למצוא את הדלת סתרים הזו או את

המהלך שאיתו עוברים שלב..

ואין שום צ'יט שיעזור לך..

מזה תקופה ארוכה שאני מתכנן לעשות משקפיים חדשים כי הנוכחיות כבר ממש

ישנות, והעדשות שרוטות כלכך שאני רואה את העולם כאילו דרך אובך..

אני בד"כ עושה בבר אילן, יש שם בפקולטה של האופטיקה אפשרות לעשות

עדשות ב-150 שקל בלבד - והם עושים עבודה איכותית.

 (וגם תמיד  מצחיק אותי שהדוקטור שאחראי שם עונה לשם שרדר

 - צבי הנינג'ה וזה..)

כבר הייתי שם לפני יותר מחודש, אבל דה עקה המחשבים שלהם נפלו ולא יכלו לקבוע

לי תור - ואמרו שיחזרו אלי... לא חזרו ובינתיים קרו כל מיני דברים אחרים..

אז אתמול כבר החלטתי שאני הולך לטפל בזה.. ואז כיצאתי מהמשרד .. הן נשברו..

דמט דמט!

קפצתי לקניון איילון אבל האופטיקאי אמר שאין מה לעשות כי המסגרת עשויה מחומר

שלא ניתן להלחים חזרה.. :(

נסעתי לשיעור גמרא עם המשקפי שמש.. שזה קצת מוזר להסתובב בלילה עם משקפי

שמש - אנשים חשבו שעשיתי איזה ניתוח בעיניים..

אחרי השיעור נסעתי להורים לחפש את הרזרבות... אני רואה איתן טוב יחסית אבל

מורגש הבדל..

לא ידעתי עד כמה אני עוד עומד להרגיש את ההבדל..

היום בבוקר נסעתי להרצליה, לחנות מיוחדת שאולי יוכלו לסדר ואם לא אז יש שם

מסגרות יפות חדשות לקניה ומישהי שתסדר לי הנחה..

אז רכשתי מסגרת חדשה מדליקה והזמנתי עדשות על הדרך..

עגשיו צריך לחכות ליום שני..

מה שאומר שאני לא יוצא לדייטים עד אז..

למה?

אבל יש רזרבות..

אז זהו..

מסתבר שלרזבות חסר צילינדר או משו כזה.. וזה עשה לי כאבי ראש מטורפים..

אני יושב מול המסך בעבודה ואני מרגיש כאילו העיניים רוצות לפרוץ החוצא! :/

למזלי יושב מולי מקגייוור (או בשמו העממי .. אורן..) ובעזרת גומיה, פלייר, מספריים

ותושיה אני שוב רואה את העולם בעכירות מסויימת אבל לפחות אני רואה סביר..

ולא צריך לסבול את הרזרבות הארורות.

עדיין כואב הראש.. לקחתי אקמול.. מקווה שיעזור מהר..

שלשום חגגנו יומולדת לאחי ואחותי..

וקניתי  HTC One S חדש דנדש שיבדל לחיים ארוכים :)

יש דברים שקצת חסרים לי מהסמסונג גלאקסי S.. אבל זה שאלה של הרגל אני מניח

אני רק מקווה שאצליח לסנכרן אותו עם הדיבורית ברכב אחרת זו בעיה.

מחרתיים הלועזי שלי..

ההורים שלי כבר יהיו בחו"ל

אנה נסעה להולנד היום לפנות בוקר,

ואחותי נוסעת בראשון עם חברות..

בכלל מלא נוסעים עכשיו..