טוב,אז החדשות הטובות ששמעתם ממני לא בדיוק מבוטלות...אבל כרגע הן

פשוט אמממ...לא קורות?

אין אקשן,לפחות לא משהו חדש או משהו שציפיתי לו.

השינוי המרענן הזה בושש לבוא,המצב נשאר דומה.לא אותו דבר אבל מעט מידי השתנה.

ומעט מידי ישתנה בעתיד הנראה לעין.

אנוכי מצידי להרגיש חנוק וכבול עכשיו כשצריכים אותי,וכשאני צריך את עצמי...

...אבל נותרתי אובד עצות ועם תחושה של מיצוי,ראיתי שהלכת בדרך הטובה אבל לא הצלחת להחזיק בה

ניסית בהדרכתי את כל הדרכים האפשריות אבל לא הצלחת למצוא את עצמך בתוכן...זה הכי רחוק

שאני מסוגל לעזור לך לקחת את עצמך...מכאן זה כבר שטח שאני לא מכיר-את ברשות עצמך

מעכשיו...אני מקווה שתוכלי למצוא את דרכך החוצה מהתסבוכת הזאת אבל תדעי

שאני אלך מאחורייך למקרה שתצטרכי את עזרתי.

אלא בשביל אדם אחר.לא יהיו לי מילים לחזק והמגע רק יחליש

אני מרגיש חנוק מדמעות שעייניו של אדם אחר הזילו.

לא נהניתי.

מילים של אדם חכם שמכיר אותי מציקות לי,כי אני יודע שהוא צודק.

זה לא בסדר וזה לא אמור להיות כמו שזה,זה לא אמור להיות בכלל

אבל אני לא יודע איך להוציא לפועל את מה שנאמר בפרץ של חכמה כואבת,לא עכשיו

כשזה יעמיס על כלכך הרבה אנשים.

שוב,אני מרגיש חנוק מדמעות של אדם אחר,שאפילו עוד לא הזיל אותן.

אני מרגיש את המשקל והעול הכבד הזה על הכתפיים ועל החזה

ואני מרגיש שאני הולך לאכזב הרבה יותר מידי אנשים

אני לא מדוכא,אני יודע שזה נראה ככה אבל אני לא.

לא רע לי,אני יודע שזאת הנחה מתקבלת על הדעת אם קוראים את כל הפוסט הזה אבל באמת שלא רע לי.

קיבלתי סוף סוף את התעודת זהות החדשה שלי,אני עומד להתחיל ללמוד נהיגה בשבוע הבא

אבל רבתי עם חבר,אחרי זה רבתי עם ידידה,ואחרי זה רבתי עם עוד חברה מאוד יקרה לי...

אני משער שהיא צדקה ואני באמת משתנה,זה לא יפתיע אותי.

זה קורה הרבה אבל זה מעולם לא היה כלכך משפיע על כלכך הרבה דברים ואנשים.

אבל זה לא בשליטתי...אם אתם מכירים אותי מספיק אתם כבר יודעים איזה בנאדם דינמי אני

אני תמיד משתנה בלי הפסקה...כל פעם לכיוון חדש כל פעם יוצא מהשינוי הזה בנאדם אחר ממה שהיה קודם

בנאדם חדש.

דברים ישתנו בתהליך,אני יודע...חלקם לטובה חלקם קצת פחות.

אני אאכזב,אעליב,אפגע[?]...

אני מקווה שיהיה לכם מקום בלב לסלוח לי

ואל תקחו את זה אישית,אבל אני כרגע רק צריך את המרחב שלי לנשימה ואת האוויר שלי

אני לא נהנה מזה בדיוק כמו שאתם נהנים...אבל זה משהו שצריך לקרות

אין לי תירוצים,אין לי הסברים-זה פשוט ככה...אני מקווה שתוכלו לקבל את זה ולקבל אותי כמו שאני

וכמו שאני אצא מהתקופה הזאת שאני מקווה שלא תהיה ארוכה.

אבל אל תיפגעו אם אני קצת אסוג אחורה ואקח לי את הזמן עם עצמי או עם קומץ האנשים הספורים על כף יד אחת

שבחרתם אני אבחר להיות בזמן הקרוב...אני עוד אחזור