אהלן חבר'ה,אני בטוח שלא שמתם לב בכלל,אבל בשביל אלו שכן-יש סיבה טובה שלא עדכנתי

את הבלוג בזמן האחרון.

טוב,אז את הפוסט הקודם שלי קראתם...התאריך הראשון לגיוס שקיבלתי היה ה13 לאוגוסט.

לאחר מכן קיבלתי צו גיוס שבו היה כתוב 16 לאוגוסט,שמתי אותו בצד ועם הזמן גם שכחתי ממנו

ומזה ששינו התאריך ל16 לאוגוסט,וזכרתי רק את התאריך הראשון...

ואז לקראת ה13 לחודש הוצאתי את הצו כדי למגנט אותו למקרר ועיינתי בו שוב ואז קלטתי

ששכחתי ששינו לי את התאריך ל16...והתבאסתי ברמות...כמו שאתם בטח זוכרים מאוד ציפיתי לגיוס.

ב12 לאוגוסט יצאתי בלילה לבלות וחזרתי הבייתה ב4 בבוקר(זה כבר היה 13 לאוגוסט) והלכתי לישון.

בשעה 9 בבוקר (שוב אני מזכיר-ה13 לאוגוסט,לא ה16 כמו שכתוב בצו) מתקשרים אלי

כשאני בקושי אחרי חמש שעות שינה מלשכת גיוס חיפה ואומרים לי

שהייתי צריך להגיע לתחנה המרכזית בחוף הכרמל בשעה 7 וחצי בבוקר.

אמרתי להם שעל הצו גיוס שלי כתוב ה16 לאוגוסט ולא ה13...אחרי בדיקה קצרה

גילו שמישהו,או אני או הצבא,עשה טעות או איבד משהו בדרך ושבכלל אין גיוסים ב16

ושתאריך הגיוס שלי הוא ה13,נאמר לי להגיע עד שתיים בצהריים לבקו"ם בתל השומר בכוחות עצמי.

ישר הקפצתי את אמא מהמיטה הסברתי לה בקצרה ועם דיי הרבה לחץ את הקטע.

אירגנתי לי תיק מוכן תוך 20 דקות(לבד לגמריXD) טסנו לבנק לפתוח לי חשבון בשביל המשכורת הצבאית

וטסנו עוד יותר מהר לתל השומר,את הכל הספקתי ועוד הגעתי לבקו"ם ארבעים דקות לפני השעה שנקבעה.

לקחו אותי לחדר אוכל לארוחת צהריים ואחריה התחלתי את השרשרת חיול,שלא לקחה הרבה זמן

ולא התעכבתי בתור כי הגעתי מאוחר וכולם כבר סיימו את השרשרת אז הכל היה פנוי,סיימתי

את השרשרת תוך שעה וחצי(כשארבעים דקות ממנה זה רק להבין איך צריך ללבוש את המדים,

לקפל את הכומתה,להבין איך האבזמים של החגורה צריכים להיכנס עליה,איך עושים את הקיפול במכפלת המכנסיים

ולסדר את כל הבלאגן חזרה לקיטבג...שהקיטבג בערך בגודל שלי רק בלי ידיים רגליים וראש.

אחרי שסיימתי את השרשרת הושיבו אותי בסככה ביחד עם כל אלו שהתגייסו איתי וסיימו את השרשרת כבר

(בערך 120 איש) וחיכינו...וחיכינו...וחיכינו...ושוב חיכינו.

בסביבות השעה שש העבירו אותנו לסככה אחרת ליד האוטובוסים שיקחו אותנו לבסיס הטירונות(מעכשיו אני

אשתמש בראשי התיבות בט"ר) שלנו,חיכינו עוד שעה ועלינו על האוטובוסים לבסיס.

בסביבות שמונה בערב הגענו,בט"ר זיקים.צמוד מגדר המערכת של הגבול הצפוני של רצועת עזה,סמוך לבסיס יפתח

13 ק"מ דרומית לאשקלון,סמוך לבסיס יפתח שכרגע מאכלס גדוד של חטיבת גבעתי.

לספר על דברים מהטירונות כרגע אין לי כח וגם לא יודע מאיפה להתחיל,המפקדת כיתה(מ"כ)שלי כוסית-על

המפקדת מחלקה שלי(מ"מ) גם כוסית,הסמלת מחלקה(סמ"ח) שלי גמדה מכוערת אבל עם הרבה כריזמה

ולא כדאי לעצבן אותה...שלושתן שומרות על דיסטאנס מטורף

סגנית מפקדת הפלוגה(סמ"פ)מאוד סמכותית עם הרבה כריזמה,גם אותה לא כדאי לעצבן...

אבל אם מתנהגים כמו שצריך היא קצת שוברת דיסטאנס ונהיית יותר נחמדה.

המ"פ גם היא פצצה,אבל מוקפת קיר ברזל של דיסטאנס...מפחידה בטירוף

מתעצבנת מהר וכדאי מאוד להיזהר ממנה.

הרב סמל הפלוגתי(רס"פ) הוא אדם מאוד סמכותי,כריזמתי וכדאי להיזהר ממנו...אבל הוא יודע מתי להתעצבן

ולא נשרפים לא הפיוזים מכל דבר קטן,מדבר מאוד בשקט וקשה לשמוע אותו

והכי מציק-לובש את המכנסיים של המדים יותר נמוך מפקצה בת 13,ובא לאנשים ואומר להם לדגם את המדים

כמו שצריך...אבל חוץ מזה הוא סבבה..מדבר איתנו בגובה העיניים.

עד לכאן חפרתי לכם מספיק על הצבא...

טוב,אז כמעט שבוע שלם שלא ראיתי בנות...מגיע לנו איזו...

כוסית צבאית

אופס...סליחה,אני מצטער.

הטירונות כבר דפקה לי את כל הראש עם המורעלות שלי...

התכוונתי ל...

הכוסית השבועית

אהמ...אני עוד מעט חוזר...

*קולות גניחה*

חזרתי D:

ובכן,לא שכחתי אותכם יקיריי,הנה כמה תמונות שלי ממקור מסווג שאת שמו

אני מנוע מלחשוף מפאת הצנזורה והסיווג הבטחוני.

שיעמם לי בשמירה אז הלכתי להצטלם עם הרובה

אני ברכבת חזרה מהבט"ר

שוב אני ברכבת חזרה מהבט"ר

עד כאן לפעם הזאת,כאן טוראי Rysher מסיים את השידור בהצדעה

תשמרו על עצמכם,אני אשתדל לשמור על עצמי ולא לפלוט כדור על המפקדת במטווחים

להתראות בשבת הבאה,קליעים נותבים שלי.

רות,סוף.