חלק ג', וגם חלק ד' שיבוא אחריו...הם הסיום של הסיפור הזה
שנכתב as we speak...כמו שאומרים.
במבט לאחור על הפרק ההוא שנמשך שמונה חודשים ותהליך הסיום שלו מתרחש
בימים האלו,ימי ההתעוררות שלי,זה נראה כאילו זה לא קרה לי...
לא אני עשיתי את ההחלטות והבחירות ההן,לא אני שקעתי לתוך המערבולת
אלא מישהו אחר...וכך גם נקרא החלק השלישי בקולאז',שפותח את פרק הסיום
"האפילוג"...
את השיר הזה אני כתבתי,למעשה רק אתמול בלילה.
אבל הוא ישב והתבשל אצלי בראש מאז חלק ב' של הקולאז' הזה.
הנה הוא כאן לפניכם.
הקולאז'
אפילוג-חלק א':"מישהו אחר"
מישהו אחר - גיא פלג ריישר
לשיר הזה יש את הטאץ' שלי
אבל אותו לא אני יצרתי
לשורות האלו יש את הצורה שלי
אבל אותן לא אני כתבתי
זה היה מישהו אחר
הקירות האלו נראים לי מוכרים
אבל הם לא בדיוק כמו בבית
ויש עליהם תמונות של מישהו שדומה לי
אבל הוא לא בדיוק אני
זה מישהו אחר
זה לא אני מחייך מהמסגרות
זה לא אני שמונצח על הקירות
זה לא אני שיושב כאן וכותב
זה לא אני,זה מישהו אחר
המילים ההן לא היו שלי
למרות שאני זה שדיבר
והעיניים האלו לא היו שלי
אז כן,הייתי קצת עיוור
מזכיר לי מישהו אחר...
הצחוק הזה נשמע קצת כמו שלי
אבל זה לא בדיוק אני
והחיוך הזה מזכיר לך את שלי
רק שהוא קצת ריקני
כי הוא של מישהו אחר
זה לא אני שיש לו כזה צחוק
ונראה לי ששכחתי איך לצחוק
אבל אני לא אהיה זה שבבכי ממרר
יום אחד,זה לא יהיה אני
אלא מישהו אחר
תם אך לא נשלם