כמו בכל שבוע עמדתי על איכותן של השאלות בשאלון השבועי...הנה מה שיצא...
האם את מתגעגעת לתקופת הילדות שלך?
כן בטח!אני מתגעגע לקטעים שאחי הגדול היה לוקח לי את השלט ומעביר ערוץ בזמן שראיתי פוקימון,
מוריד לי כאפה כשעצבנתי אותו ואם הייתי מנסה להחזיר לו אבא היה מפריד ומעיף את שנינו לחדר...
והייתה הפעם הזאת שאפילו רבנו כי לא ידענו מאיפה הגיע הריח של הפלוץ
[מעניין למה אמא הסמיקה כשרבנו...]
האם יש חפץ שאת זוכרת/שמרת עוד מהילדות ומזכיר לך את התקופה?
החגורה עם האבזם העבה של אבא...
האם יש לך איזשהי טראומת ילדות שהשאירה עלייך חותם עד היום?איזו?
החגורה עם האבזם העבה של אבא...
היית ילדה של ברביות ובובות או רובוטים וחיילים?
לא,רק אני פריק קטן התחלתי לשמוע נירוונה בגיל 8
היית רוצה לחזור לילדות ולהישאר צעירה לנצח?
זה כמו שתשאלו אותי:"היית רוצה לחזור להיות ילד מוכה החנון של השכבה,
ולהישאר ככה לנצח?"
ואני מגיב:לא יודע...אני צריך לחשוב על זה קצת..אני אוריד לכם את הכאפה עוד כמה דקות...
יחסית לגילך את צעירה בנפש,בוגרת, או תואמת את גילך?
יחסית לגיל מנסח השאלונים הממוצע אתם סתומים,טיפשים או נפגעי תסמונת דאון?
סתם...אני חושב שאני מקדים את הגיל שלי אבל זה נתון לשיפוט והשיפוט לא צריך להיעשות על ידיי
האם יש לך "זכרון ראשון"?מה הוא?
החגורה עם האבזם העבה של אבא...
נו מה אתם רוצים שאני אגיד?אף ילדות לא מלאה לגמרי בפרחים ופרפרים...יש גם חגורות עבות,אחים גדולים,ערסים של השכבה וכמובן הבת שנדלקים עליה ואז היא דוחה אותכם באופן חסר התחשבות.
אבל מה לעשות?לפחות אני לא מחרבן כסף ומתלונן על זה שאין לי מספיק כסף באותו זמן.
ולפחות אני לא מכניס את עצמי בכח לדכאונות על השטויות הכי קטנות.
וגם לא מתעלם מהנזק שאני עושה לאנשים מסביבי כשאני נתלה להם על הצוואר ומוצץ מהם את כל השמחה
ואחרי זה אומר שהם החברים הכי טובים שלי שבעצם...בהם אני פוגע יותר מהכל,ואז אני אומר שלא איכפת לי[למרות שאני עדיין מכנה אותם "החברים הכי טובים שלי"],והם נשארים לצידי ומנסים להבליג ולשכוח ולהעלים עין והכל כדי לעזור לי
בזמן שאני ממשיך להרוס אותם מבפנים...ואז אני מתפלא יום אחד למה הם לא רוצים לדבר איתי ולמה הם מתרחקים ממני
ולמה הם מתעצבנים עלי כלכך מהר,לפחות אני לא בנאדם כזה...
[תחשוב על זה]
ואחרי שאת המסר שלי העברתי,אני רוצה לעבור למשהו הרבה יותר משמח!
לאחר הרבה זמן שבו הנחתי את מחברת הכתיבה שלי והעיפרון בתוכה ולא נגעתי בהם
התיישבתי ביום רביעי בערב פתחתי את המחברת חידדתי את העיפרון,וזה מה שיצא:
Writing Down My History – Guy Peleg
Every dream I dream at night
And all the unconsciousness behind
Every thought about my life
And all the thing I've tried to find
Every smile and every tear
No matter how far, no matter how near
And I'm writing it down…
I tear myself open and spill myself out
Tranquility or an outburst of rage
I just pour myself onto the page
One's lost, another's found
And I'm just writing it down…
All that's revealed is all that's a mystery
And I am writing down my history
Every event that changes my day
All that happens, future or past
All of those who come across my way
All of the people I can trust
Those who pushed me higher, and those who made me fall
Those who bent my spirit , and those who made me stand tall
And I'm writing it down…
I swallow the good and spit out the bad
What I have now is more than what I've once had
Silent tranquility, the destruction of rage
I pour my soul onto the page
I always get lost, but then I am found
I am revealed but I'm still a mystery
I'm just writing down my history
Every thing that comes to pass
If it's good or if it hurts
To anyone, to all of us
Romantic sunset, confining rain
It makes me relaxed
It drives me insane
And I am writing it down…
I tear myself open and spill myself out
Tranquility or an outburst of rage
I just pour myself onto the page
One's lost, another's found
And I'm just writing it down…
All that's revealed is all that's a mystery
And I am writing down my history
I swallow the good and spit out the bad
What I have now is more than what I've once had
Silent tranquility, the destruction of rage
I pour my soul onto the page
I always get lost, but then I am found
I am revealed but I'm still a mystery
I'm just writing down my history
מקווה שנהניתם...
ועכשיו לפינה שכולנו חיכנו לה: הכוסית השבועית
חל איסור מוחלט על שליפת אקדחים!
ועכשיו לפינה שציפינו לה[אבל קצת פחות מהפינה הקודמת]:
הגניבה השבועית
תגידו שהתמונה הזאת לא פצצה
זהו לשבוע הזה,
נתראה בשבוע הבא תשמרו על עצמיכם עד אז
[לא שאיכפת לי מכם אני פשוט רוצה שתישארו בחיים כדי להיכנס
לבלוג שלי ולהעלות את הקאונטר עוד קצת...]
סתם,אני אוהב אותכם...'תראות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Rysher
