הבעיה בזה שאתה אדיש מידי למה שקורה סביבך, היא בעצם שפתאום כל דבר נראה נורא לא חשוב. וכמו שזה נראה עכשיו, אני לגמרי במצב הזה. מצב של חוסר מודעות לחשיבות של דברים שכן אמורים להיות חשובים. כן, זהו. אני במצב אדיש כרגע. זה רע. מתי זה עובר?

אני מרגישה כאילו סמסטר ב' לא התחיל מעולם. והוא התחיל כבר לפני 3 שבועות. אני כן מכינה את העבודות שחובה להגיד, אבל חוץ מזה זהו. פיזיקה, הקורס שהייתי בטוחה שהולך להיות קליל, התברר כקורס מסובך מידי. הייתי בטוחה שזה יהיה קלי קלות כי מכניקה, ומי לא יודעת מכניקה? אבל התחילו להכניס לשם אינטגרלים ונגזרות ואני תוהה לעצמי ש'הי עצור, זה לא אמור להיות בחדוא בכלל?' ואם כבר חדוא, מזמן איבדתי את זה מה שהולך שם. חדוא 2 התחיל הסמסטר עם מבחנים השוואה בין אינטגרלים, שזה בידיוק החומר שסיימנו איתו את חדוא 1, שזה בידיוק החומר שאין לי מושג מה הוא אומר. הציון של חדוא הכניס אותי לשאננות מסויימת שגרמה לי לחשוב שחדוא2 קטן עליי, וזה רע ממש, כי באמת שאין לי מושג מה קורה כרגע בקורס הזה. על הקורס אלגברה לינארית שמעתי משותפה שלי שזה נוראי והרצה בשיעור הראשון אמר 'בבוחן אמצע הולכים להיות 70% נכשלים. גם במועד א', שזה לא דרך כיפית להתחיל איתה את הקורס. אבל איכשהו לעומת זאת, אני באמת מבינה מה קורה בשיעורים, אבל זה רק כי אני ממש חייבת להיות קשוובה לאורך כל השיעור. למרצה יש קטע כזה שהוא פתאום בוחר תלמיד ושואל אותו משהו, וזה מלחיץ פתאום לא לדעת לענות. לרוב אני פשוט משתתפת בעצמי באמצע השיעור במשהו שאני כן יודעת, כדי לכסות את עצמי מבחינת ההשתתפות ושהוא יפול על מישהו אחר במפתיע. אפילו לפעמים יוצא לו להגיד לי איזה כל הכבוד וכאלה, ואני משחקת אותה נונשנאלטית, כי, אתם יודעים, אנחנו באמצע שיעור, אבל מבפנים אני מתרגשת! אמרתי משהו חכם! יש! 

אבל אם יש קורס שבמהלך השיעורים שלו אני אוומרת לעצמי 'די נופר, בשביל מה את צריכה את כל זה? תעזבי הכל, תארזי את עצמך ותחזרי למרכז'- זה קורס תכנות. עכשיו למה, אני אסביר לכם. נכון כשאתם כותבים שם משתמש וסיסמא ואז קופצת לכם הודעת שגיאה ואתם מתוסכלים ואומרים לעצמכם 'אבל מה, איפה טעיתי? עשיתי הכל בסדר!' ותוהים, אולי זה היה קאפס לוק? אולי אות גדולה בטעות? אולי הייתי על עברית במקום אנגלית? אז תדמיינו לעצמכם שזה קורה אחרי כתיבת תוכנית במשך שעה, ולא סתם איזה שם משתמש וסיסמא של 6 אותיות. אני יושבת מול המחשב עם המטלב (תוכנת תיכנות) וכותבת לי בכיף תוכנית (לא באמת בכיף) בזמן שהמרצה כותבת את אותה תוכנית במחשב שלה שמוקרן לנו על מסך גדול. מנסה לעקוב גם אחרי המרצה וגם לתקתק מהר את התוכנית במחשב שלי. זהו! כתבתי כמו המרצה! המרצה עושה פליי- יוצא לה גרף מושלם כזה עם צירים בתלת מימד וואו איזה יופי בטח גם לי יצא כזה. יאללה בוא נעשה פליי! בום אלף הודעות שגיאה באדום! עכשיו תגידו לי אתם, אם זה לא מלחיץ, מה כן? אבל עשיתי בידיוק כמוהה... מה לא בסדר? למה לעשות ככה הרבה הודעות שגיאה זה לא כיף וזה ממש מלחיץ אותי. ואז אני מגיעה לשיעורי בית, שצריך לעשות אותם לבד בלי מרצה. ואם את מה שאני עושה עם המרצה אני לא מצליחה, מה הסיכוי שאצליח בלעדיה? אבל, למה להיות פסימיים, קטן עליי. בסך הכל לכתוב תוכנה שמקבלת 3 מספרים שהמשמש מכניס ומחזירה את המספר הבנוני בגודלו מבניהם. זה באמת ממש קל, אי שם בבגרות בתיכון עשיתי דברים מסובכים בהרבה בC. אז אני כותבת את התכונית ואז כדי לבדוק אותה מכניסה סתם מספרים: 1,2,3. היא אמורה להחזיר לי 2. מסתכלת לשמיים 'בבקשה לוחצת אנטר מה היא מחזירה לי? 3. מה הקשר 3!!!!! זה לא המספר הבינוני מבניהם! ואתם מבינים, זה עוד לפני שלמדנו רקורסיה ואת הדברים הקשים באמת...

בא לי חופש. כן אז מה אם רק לפני שנייה הייתה חופשת סוף סמסטר, אבל אי אפשר לקרוא לדבר הזה באמת חופש. אני לא מבינה את זה, כל סמסטר א' גם למדתי וחרשתי כל הסמסטר, גם בסוף נכשלתי בכל המועדי א' וגם בסוף עשיתי הכל מועדי ב' ולא היה לי חופש בכלל. די נמאס לי הסמסטר לא לומדת! הגעתי באמת מותשת לסמסטר הזה, ועוד יש לי כל כך הרבה כאלה...

אבל היום מסיבה! למה מסיבה? סתם. האוניברסיטה הזאת ממציאה סיבות לחגוגף באמת בלי קשר. שבוע שעבר הייתה מסיבת פורים, למרות שהייתה מסיבת פורים כבר לפני שבועיים, אבל אז מה יאללה בוא נעשה שוב. ולפני זה הייתה מסיבת פתיחת סמסטר, ועכשיו זה בטח בתירוץ של אפטר אפטר פורים או טרום פסח? וואו עוד מעט פסח שזה אומר שחופש!

תמונה משבוע שעבר מהמסיבת פורים באוניברסיטה

את השיר הזה שמעתי בגלגלצ לפני חודש וחצי בזמן שנהגתי. לקראת אמצע השיר כבר ממש העצבנתי ואמרתי לעצמי אוף כמה אפשר לשמוע את המנגינה המציקה הזאת, ובאתי להעביר תחנה, אבל לאן אלך, גלגלצ זו התחנה הכי טובה במילא, אז השארתי. ואיכשהו מצאתי את עצמי עושה עליו שאזם ושומעת אותו כמעט כל יום. הוא ממש חמוד דווקא, סתם התרגזתי עליו בהתחלה

מחר כבר סופש. אז סופש כיפי לכולם!

בנתיים אני אלך להתארן למסיבה. סתם בעצם לאכול, אני ממש רעבה פתאום... (אני תמיד ממש רעבה)

עד הפעם הבאה,

נופר