ראש הממשלה העתידי של מדינת ישראל גאה להציג:

משה סילמן, אשר הצית עצמו לפני שבוע בעת הפגנת המחאה בתל אביב, נפטר הערב מפצעיו.

מעשהו של סילמן, סימן ייאוש וחוסר תקווה משווע, למצבו הכלכלי, ולחוסר המענה שקיבל בפניותיו המרובות אל משרדי הממשלה.

כואב לראות אדם, כל אדם, מגיע למצב שכזה.  חשוב להדגיש, אף על פי שאיננו נמצאים באותה המשבצת כדי לחוש ולשפוט אדם במצבו, אך עדיין יש להבהיר כי התאבדות מותירה אחריה שובל ארוך של כאב, שובל ארוך של טרגדיה וטראומה לסביבה העוטפת והחמה בקרב המשפחה, ולכן על אף שראינו עוד לפחות 2 מקרים בהם ניסו אנשים נואשים, להצית עצמם – חשוב שיובהר כי אין בתמיכה ובהזדהות עם סילמן, כל תמיכה במעשה שכזה.

עלינו ללמוד ממותו של סילמן, שאנו נמצאים בשעה שבה נדרשת החברה הישראלית לעשות חשבון נפש והממשל חייב לערוך בדק-בית ולתעדף את סדרי העדיפויות מחדש, כאשר רווחת האזרחים במדינת ישראל – בראש סדר העדיפויות הלאומי.

תפקידה של מדינה לדאוג לאזרחיה המשלמים מיסים, המקיימים את חובתם האזרחית, גם בשעת משבר, גם אם זה מצריך ממנה השקעת משאבים כספיים. לשם כך נועדה הקופה הציבורית – לשם השקעה באזרחים, והיא לא נועדה לשמש כאחרון המוצגים העטופים זכוכית משוריינת במוזיאון, ולאיש אסור לקחת ממנה.

"בשם המחאה לצדק חברתי" צעק סילמן. עתה, דבריו נותרו כצוואה חברתית עבור כולנו.

יהי זכרו ברוך.