אתמול צפיתי בסרט החדש של באטמן, עלייתו של האביר האפל, בקולנוע.
באטמן הוא גיבור העל המועדף עליי (במלחמה בין סופרמן, ספיידרמן ובאטמן).
אין ספק שהוא גיבור העל המגניב ביותר. וזו אחת מן הסיבות ששרדתי שעתיים וארבעים וחמש
דקות של הסרט.
עלייתו של האביר האפל, הוא סרט מאוד מאוד מאוד ארוך. הוא מתקדם בעצלתיים בעלילה,
ולא תמיד קל להתעמק בסצינות הדיאלוגים הארוכות. בכל זאת, באנו לראות אקשן...
לעומת הסרט הקודם, שהיה מדהים ועוצר-נשימה, ניכר שהשיח בין הדמויות בעלילה בסרט החדש,
רב יותר. וזה קצת יותר מדי.
גם הפעם, האיש הרע בסרט, ביין, הוא דמות אפלה ומאוד מרתיעה ולא נעימה. לא כמו הג'וקר אמנם...
המוסיקה לאורך כל הסרט - מושלמת. היא מכניסה אותך לקצב הנכון, היא מחדירה לך את המתח
שכל כך כיף לחוש בסרטים שכאלה. פשוט תענוג.
ההשוואה לסרט הקודם מתבקשת, ואין ספק שהסרט הקודם היה קצבי יותר, מהיר יותר וכן - לדעתי,
גם מוצלח יותר.
אך כמו שאמרתי בהתחלה, באטמן הוא גיבור העל המועדף עליי, כך שלמרות כל מה שקצת מעורר
תחושה של החמצה הפעם או מריחה, אי אפשר שלא לומר על הסרט שהוא עוצר נשימה, ברגע שכל
האקשן מתחיל.
עלייתו של האביר האפל הוא בעיקרון סרט שהייתי נותן לו ציון של 4 מתוך 5, אבל המתח והתחושות
בעיקר בעשרים הדקות האחרונות של הסרט, הצליחו לעשות לי נוקאאוט ובאטמן מקבל אצלי
את הציון המתבקש והמצופה ממנו - 5 מתוך 5 בסולם לייבו.