יש אנשים  שעצובים בשבילי   על זה שזה אני  הייתי דתייה.   הם לא מבינים  שאני מאושרת  בחורה שמנסה להיות שמחה  בחלקה. להשתפר בהמון תחומים שאני דורכת  בהן .  ושאני לומדת  כל הזמן.  התגובה שלי  היא  אוטומטית  אל תהיו עצובים -  אין לכם סיבה.  טוב לי.  זה שאני יהודיה  לא מבדיל אותי אותי  הנשמה שלי בסדר . ואני מסכימה שלא להסכים עם  הדעות. אני בנאדם שמקבל ומכבד.  גם  דתיים.   פשוט   זה לא מה  שמתאים לי.

אני לא בנאדם שעושה דווקא.  אם אני בבית של דתיים לא אחלל שבת וגם לא בחברת החברים הדתיים  מחוץ לבית  בבית שלי  אני מרשה לעצמי יותר   למרות שאני גרה עם ההורים. אבל עדיין .